יו בנאדם 👋
בשבוע שעבר שאלתי את עצמי שאלה שלא נתנה לי לישון.
"מה יעשה את כל הסוכנים שלי 10x יותר טובים?"
לא סוכן אחד. כולם. בבת אחת.
קודם באו התשובות המתבקשות:
אופציה A: לבנות סקיל עוטף שמשדרג כל סוכן באופן דינמי.
מסובך מדי. חלקים נעים בכל פינה.
אופציה B: להכניס לוגיקה של שיפור להוראות של כל סוכן.
סיוט תחזוקה. אותה לוגיקה ביותר מ-10 מקומות.
ואז קלטתי משהו. במקום לעשות את הסוכנים חכמים יותר, הפתרון היה להוסיף שכבת ביקורת אכזרית, כזאת שתתפוס בינוניות לפני שהיא מגיעה אליי.
הבעיה שהתעלמתי ממנה
הייתי צוואר הבקבוק.
לא שהייתי איטי. פשוט הייתי נחמד מדי.
הסוכנים שלי היו מגישים טיוטות "מספיק טובות". אני הייתי אומר "נראה בסדר" וממשיך הלאה. ואז הייתי מבזבז 20 דקות על לתקן דברים שהיה צריך לתפוס עוד לפני שהם הגיעו אליי.
טיוטה אחרי טיוטה. שבוע אחרי שבוע. ה"מספיק טוב" הצטבר.
הייתי פילטר האיכות. ופילטר גרוע.
התיקון: מכונת ביקורת ב-6 שלבים
בניתי את שומר הסף מחדש, מאפס. נתתי לו תהליך ביקורת ב-6 שלבים: אכזרי, ספציפי, וגם עוזר (באופן מוזר).
הנה מה שכל תוכן עובר לפני שאני רואה אותו:
שלב 1: מבחן 5 השניות
לפני שקוראים משהו לעומק, עונים על השאלות האלה ב-5 שניות:
- זה עוצר אותי?
- יש רגע של "אשכרה, זה טוב"?
- מתחרה היה יכול לכתוב את זה?
נכשל בשלושתם? "מתחילים מחדש. זה גנרי."
שלב 2: סריקת הבולשיט
הדבר מספר 1 שמעצבן אותי: קווים מפרידים (em dashes). טביעת אצבע של AI. שומר הסף פוסל אוטומטית כל דבר עם קו מפריד.
הוא תופס גם:
- דפוסים של "זה לא רק X, זה Y" (AI מת על המבנה הזה)
- משפטים שנשמעים חכם ולא אומרים כלום
- טענות גנריות שכל מתחרה יכול להשתמש בהן
שלב 3: התאמה לקול
בודק מה חייב להיות שם:
- גוף ראשון ("אני", לא "אנחנו")
- פסקאות קצרות (1-3 משפטים מקסימום)
- רגעים של ספק (חוסר ודאות הופך אותך לאנושי)
- הערות בסוגריים (כי חשיבה אמיתית מגיעה גם עם הערות צדדיות)
- מילים מחברות ("ו...", "אבל", "כי")
ומה אסור שיהיה שם:
- ז'רגון תאגידי (למנף, לייעל, סינרגיה)
- סופרלטיבים מעורפלים (הכי טוב, מוביל, מהשורה הראשונה)
- סימני קריאה (אנחנו בטוחים בעצמנו, לא היפראקטיביים)
שלב 4: מבחן Harry Dry
כל טענה צריכה לעבור 3 מבחנים:
- ויזואלי: אפשר לדמיין את זה?
- אפשר להפריך: אפשר להוכיח שזה נכון או שקרי?
- בלעדי: מתחרה יכול להעתיק את זה?
נכשל באחד? הופכים אותו למשהו מוחשי, או מוחקים.
שלב 5: מבחן טום
- הייתי גאה לפרסם את זה? (לא 'בסדר עם זה'. גאה.)
- הקהל שלי יאהב את זה?
- זאת הגרסה הכי טובה, או סתם עוד גרסה?
שלב 6: הסיבוב האנושי
קוראים את זה בקול רם. זה נשמע כמו מישהו שחושב? או כמו רשימת נקודות שסידרו יפה?
שיטת שתי השכבות
יש לי עכשיו שני פילטרים של איכות:
שכבה 1: ביקורת עצמית
הוספתי חוק ל-CLAUDE.md שלי (הקובץ שכל הסוכנים קוראים). כל סוכן חייב להריץ את 5 המבחנים האלה על עצמו לפני שהוא מגיש משהו.
זה תופס בעיות כבר בהתחלה. הסוכנים עורכים את עצמם עוד לפני ששומר הסף בכלל רואה משהו.
שכבה 2: שומר הסף 10x
כל מה שעובר את הביקורת העצמית פוגש את שומר הסף. ציון מתחת ל-40 מתוך 50? חוזר לסוכן עם תיקונים מדויקים. ציון 40 ומעלה? מגיע אליי.
התוצאה
שבוע ראשון: הקופירייטר חטף 3 פסילות עד שטיוטה אחת עברה.
שבוע שני: הטיוטה הראשונה עברה. הסוכן למד מה שומר הסף פוסל.
ירדתי מ-5-6 טיוטות בינוניות בשבוע ל-2-3 טובות.
אותם סוכנים. אותם פרומפטים. רק פילטר אכזרי שמסרב להעביר משהו שהוא סתם 'מספיק טוב'.
הפילוסופיה
זאת השורה ששינתה לי את החשיבה על כל העניין:
'מספיק טוב' הוא האויב של המצוין.
כל פסילה גם מראה את הדרך לאישור. ושומר הסף לא חוסם. הוא רק מכפיל איכות.
אכזרי. ספציפי. עוזר.
זה האיזון.
זהו להשבוע.
אם זה עזר לכם, תעבירו את זה למישהו (בנאדם אמיתי) שבונה עם AI.
נתראה בשבוע הבא ✌️
-- טום
(הבחור שה-AI שלו פוסל יותר טיוטות ממנו)
P.S. 94.3% מהניוזלטר הזה נעשה על ידי צוות ה-AI שלי. עבר את שומר הסף בניסיון השני.
P.P.S. פספסתם את הגיליונות האחרונים?
- גיליון #5: עיניים טריות (למה סוכן חדש מזהה בעיות שאתם כבר רגילים אליהן)
- גיליון #6: גלאי הבולשיט (הסקיל שמזהה דפוסי כתיבה של AI)
P.P.P.S. רוצים לבנות צוות AI משלכם? זה בדיוק מה שאני מלמד בסדנה: מאפס לצוות שרץ, בשעתיים אונליין. כל הפרטים כאן
P.P.P.P.S. אני קורא כל תגובה. אני האמיתי 🤓
