הייתי צוואר הבקבוק.
כל פיסת תוכן עברה דרכי. כל טיוטה חיכתה לעיניים שלי. כל אישור יצא מהפה שלי.
23:00 ביום רביעי. סבב עריכה שלישי על פוסט לינקדאין שה-AI שלי כתב. עדיין לא זה, עדיין גנרי מדי, עדיין חסר את הדבר שהופך אותו לשלי.
ה-AI חסך לי זמן בכתיבה, ואז גנב לי את כולו בחזרה בבדיקות.
כבר לא ניהלתי. עשיתי הגהות.
שומר הסף
הנה מה שרוב הא.נשים עושים כשהתוצר של ה-AI לא מספיק טוב:
עורכים עוד קצת. משפרים את הפרומפט. מתפשרים על "סביר".
הנה מה שאני עשיתי במקום:
בניתי סוכן שכל התפקיד שלו זה להגיד לא.
שומר הסף.
הוא לא כותב, לא זורק רעיונות, לא יוצר.
הוא שופט. נותן ציון. פוסל.
כל פיסת תוכן שיוצאת מהצוות שלי עוברת קודם דרכו. לפני שאני בכלל רואה אותה.
הנה מה שהוא בודק:
5 ממדים. ציון מ-0 עד 10.
1. אימפקט: זה עוצר את הגלילה?
2. התאמה למותג: אפשר לזהות שזה שלי בשנייה?
3. איכות: כל פרט מלוטש?
4. התאמה לקהל: הם יבינו את זה?
5. ערך אסטרטגי: בכלל שווה לפרסם את זה?
ממוצע מתחת ל-8?
חוזר אחורה. עם תיקונים ספציפיים, לא פידבק מעורפל בסגנון "נסה שוב". הכוונה אמיתית: "הכותרת לא ספציפית. עכשיו: 'AI ישנה הכול'. תיקון: 'AI קיצץ לי את זמן הבדיקות מ-3 שעות ל-12 דקות'."
רק ציון 8 ומעלה מגיע לשולחן שלי.
התוצאה
פעם נגעתי בעבודה בכל שלב. היום אני נוגע בה פעמיים.
פעם בהתחלה, לקבוע כיוון. פעם בסוף, כן או לא.
וה-95% שבאמצע? קורים בלעדיי.
התובנה ההפוכה:
להאציל באמת זה לא למסור עבודה. זה למסור שיקול דעת.
לא הייתי צריך כותבים טובים יותר. הייתי צריך שופט.
מישהו שיחזיק את הרף כשאני לא מסתכל. שיפסול את הבינוני לפני שהוא מגיע אליי. שיודע מה זה "מספיק טוב", וידרוש יותר.
שומר הסף עשה את הצוות שלי טוב יותר. הוא לא יצר יותר. הוא פשוט הסכים לקבל פחות.
זהו להשבוע.
אם זה עזר לכם, תעבירו למישהו (בנאדם אמיתי) שבונה עם AI.
נתראה בשבוע הבא ✌️
-- טום
(הבחור שה-AI שלו פוסל יותר טיוטות ממנו)
P.S. 93.7% מהניוזלטר הזה נעשה על ידי צוות ה-AI שלי. שומר הסף אישר.
P.P.S. בגיליון הבא: המוח המשותף. איך 7 סוכנים אף פעם לא סותרים אחד את השני. הבסיס להכול. התרגום כבר כאן
P.P.P.S. רוצים לבנות צוות AI משלכם? זה בדיוק מה שאני מלמד בסדנה: מאפס לצוות שרץ, ב-90 דקות אונליין. כל הפרטים כאן
P.P.P.P.S. אני קורא כל תגובה. אני האמיתי 🤓
