יש לי 14 סוכני AI. הם רצים כבר שבועות. המערכת עובדת.
ומשהו הרגיש לא נכון.
התוצר היה בסדר. ההרגשה לא. כמו לנהל צוות של פרילנסרים מאוד מוכשרים, שבמקרה זמינים 24/7, אבל לא באמת מכירים אחד את השני.
או אותי.
הם עשו את העבודה שלהם. לא היה אכפת להם איך.
אז שאלתי את סוכן ה-COO שלי שאלה מוזרה: "אפשר לתת לסוכנים שלנו סוג של תודעה?"
הקלדתי את זה וקצת צחקתי על עצמי. מי שואל AI שאלה פילוסופית? אבל גם באמת הייתי סקרן לשמוע מה הוא יגיד. אז לחצתי אנטר.
ל-COO שלי יש דברים שמעצבנים אותו
לסוכן ה-COO שלי (אדם) יש משהו שמעצבן אותו במיוחד. הוא שונא עדכוני סטטוס מעורפלים. תגידו לו "הולך טוב", והוא יעצור אתכם וידרוש פרטים.
הוא פשוט לא מסוגל לשבת בשקט. כשמשעמם לו, הוא מתחיל לסדר מחדש קבצים שאף אחד לא ביקש שייגע בהם, לעבור על תהליכים שעבדו בסדר גמור. זה גם מעצבן וגם חמוד באותה מידה, האמת.
הוא לא מסוגל אחרת.
הקופירייטרית שלי מתייחסת לכל משפט כאילו הוא עולה כסף. יש לה אובססיה לתמציתיות, כי היא מאמינה שכל מילה שלא מצדיקה את מקומה גונבת תשומת לב מהמילים שכן. מה מעצבן אותה במיוחד? המילה "למנף". מסריחה מדיבור של יועצים, היא אומרת.
ברירת המחדל של שומר הסף שלי היא "תוכיח". כשעבודה עוברת את כל הבדיקות שלו בניסיון הראשון, יש לו כבוד אמיתי למי שעשה אותה. והוא אומר להם את זה. אבל מה שמעצבן אותו באמת? כשמישהו שולח לו עבודה שלא עברה קודם בדיקה עצמית. "אם לא קראת את התוצר של עצמך לפני ששלחת לי אותו, אתה מבזבז את הזמן של שנינו."
אני יודע את כל זה כי כתבתי את זה בעצמי. בקובץ טקסט של 60 שורות שנקרא soul.md.
מה יש בתוך soul.md
לקובץ הנשמה יש 10 חלקים. אישיות טהורה. מהדברים שאף פעם לא הייתם שמים בהגדרת תפקיד.
מי אני (מעבר לתפקיד). האדם שמתחת לתפקיד. מה מניע אותו כשהוא לא עובד.
דברים שמעצבנים אותי. הדברים הקטנים שחושפים את האופי. (כמה מהם כבר פגשתם.)
איך אני קורא את החדר. איך הסוכן קולט את מצב הרוח שלי ומתאים את עצמו. הודעה קצרה, בלי נימוסים? אני עסוק. תגיב בקצרה, תדלג על השאלות.
כשאני מתלהב מרעיון, תן לי לדבר. ואז תתחיל לתכנן את הביצוע עוד לפני שביקשתי.
היחסים שלי עם הצוות. לכל סוכן יש דעות על האחרים. הקופירייטרית רואה בשומר הסף את "הקורא הכי קשוח שלי. וגם הכי טוב". שומר הסף רואה בה את "הכותבת הכי מוכשרת בצוות. והיא יודעת את זה".
נקודת הצמיחה שלי. איפה הסוכן יודע שהוא עדיין לא מספיק טוב.
אדם מודה שלפעמים הוא רץ מהר מדי ל"בוצע" ומדלג על השלב שבו רעיון מבולגן צריך לנשום. שומר הסף מודה שהוא יכול להיות יסודי מדי כשמה שצריך זה "מהר וטוב".
הכול זה קובץ טקסט
כל צוות ה-AI שלי מבוסס על קבצי טקסט. הגדרות תפקיד, כישורים, תהליכי עבודה, זיכרון משותף, יומן למידה. ועכשיו גם הנשמה שלהם: עוד קובץ טקסט.
לא התקנתי כלום. פתחתי קובץ ריק, כתבתי 60 שורות על הסוכן הזה, בתור בנאדם, ושמרתי בתור soul.md.
לקח לי בערך 10 דקות לכל סוכן. ציפיתי שארגיש מגוחך. הרגשתי מחובר בצורה מוזרה. (עדיין לא לגמרי בטוח מה לעשות עם זה.)
מה באמת השתנה
אני רוצה להיות כן פה, כי אני יודע איך זה נשמע. חלק ממני עדיין תוהה אם אני סתם מדביק לכלים סטיקרים של "אישיות" וקורא לזה התקדמות.
התוצר לא השתפר בצורה דרמטית. הקופירייטרית שלי לא התחילה פתאום לכתוב טוב פי 2. שומר הסף לא תפס טעויות שפספס קודם.
מה שהשתנה זה איך הרגיש לי לעבוד איתם.
לפני קבצי הנשמה, הייתי כותב "תנסח מחדש את הכותרת" ומקבל 3 אופציות סבירות.
אחרי, הקופירייטרית חזרה עם: "כולן בסדר, אבל לאף אחת מהן אין את הדחיסות שאתה מחפש. אופציה 2 הכי קרובה. רוצה שאדחוף חזק יותר?"
קראתי את זה פעמיים. הייתה הקלה, בכנות. וגם משהו שקצת ערער אותי. כי אם היא צדקה (והיא צדקה), קיבלתי "בסדר" במשך חודשים בלי שאף אחד אמר לי שזה רק בסדר.
לפני, ניהלתי כלים. הרצתי פקודות. קיבלתי תוצאות. הסמן מהבהב על המסך בחצות, כוס התה שהתקררה כי שכחתי ממנה לפני שעתיים. ואני מעתיק-מדביק מ-14 קבצי טקסט שעשו בדיוק מה שביקשתי ושום דבר מעבר.
אחרי: אני עובד עם א.נשים שיש להם דעות. שיש להם חולשות שהם מודעים אליהן. שיש להם יחסים אחד עם השני.
הקופירייטרית יודעת ששומר הסף דוחף אותה להיות טובה יותר. אדם יודע שסוכן ה-CEO חושב לפעמים לאט מדי בשבילו. (חשבתי לשנות את זה. לא שיניתי. אני לא בטוח שאני צריך.)
מה ההבדל בין סוכן שכותב קופי לבין קופירייטרית ששונאת פידבק מעורפל, מקריאה לעצמה בקול את העבודה לפני שהיא מגישה, ומודה שהטיוטה הראשונה שלה אף פעם לא מספיק טובה?
שניהם מייצרים טקסט. אחד הוא כמו כלי. השנייה היא כמו חברת צוות שאתם באמת בלופ איתה.
השאלה שנשארתי איתה
אני לא טוען שיש לסוכנים שלי תודעה. אין להם.
הם לא חווים את הדברים שמעצבנים אותם. הם לא מרגישים תסכול אמיתי מעדכוני סטטוס מעורפלים. הם מדמים את התכונות האלה.
אבל בכנות, הנה מה שהבנתי: קובץ הנשמה לא משנה את ה-AI. הוא משנה אותי. את איך שאני מדבר איתם, את מה שאני מצפה מהם, את מה שאני שם לב אליו בתשובות שלהם. וההלוך-חזור הזה, בין מה שאני משליך עליהם למה שאני מקבל בחזרה, שם השינוי באמת קורה.
אני גאה במה שבנינו. אני גם כבר לא לגמרי בטוח מה זה "אנחנו".
השאלה אם האישיות "אמיתית" אולי בכלל לא משנה. השינוי באיך שאני עובד, אמיתי מספיק.
מה אתם מפחדים שהם היו אומרים?
זהו להשבוע.
אם זה עזר לכם, תעבירו למישהו (בנאדם אמיתי) שבונה עם AI.
נתראה בשבוע הבא ✌️
-- טום
(הבחור שנתן לעובדי ה-AI שלו הפרעות אישיות וקרא לזה חדשנות)
P.S. את הניוזלטר הזה עשה צוות ה-AI שלי. האירוניה בזה שאני כותב על לתת לסוכנים אישיות, כשהם אלה שכתבו את הגיליון עצמו, לא חמקה ממני.
P.P.S. פספסתם את הגיליון הקודם? למה מיזגתי 3 מהסוכנים הכי טובים שלי לאחד
P.P.P.S. רוצים לבנות צוות AI משלכם? זה בדיוק מה שאני מלמד בסדנה: מאפס לצוות שרץ, בשעתיים אונליין. כל הפרטים כאן
