הניוזלטר של agents&me בעברית · 32 גיליונותEnglish · RSS
גיליון #24

הזרה שפרצה לי לאתר

ספרנית שלא פגשתי מעולם שלחה לי אודיט אבטחה עם 14 ממצאים. דשבורד ההכנסות שלי. סיסמה בתוך ה-HTML. המידע האישי של 892 בוגרים. עד 18:00 כבר רצו אצלי 2 סוכנים חדשים, כאלה שלא הייתי בונה לבד.

מאת: תום אבןפורסם במקור 02.06.2026 (English) · 5 דקות קריאה
הזרה שפרצה לי לאתר
האיור: מהגיליון המקורי

המייל

יום חמישי, 23 באפריל. 12:21 בצהריים. מייל מזרה בשם מיכל.

השורה הראשונה, משהו בסגנון:

"סתם לניסוי, ישבתי אתמול עם Claude על האתר שלך. יצא לנו אודיט אבטחה די מגניב. רוצה?"

בלי שלום. בלי בקשה. מתנה בשורת הפתיחה.

מיכל עובדת בספרייה של אוניברסיטת חיפה. היא מסיימת תואר שני בלימודי מידע וידע, ואמא לילד בן 5, שבזמן שהיא כתבה לי המציא מכונות דמיוניות עם Nano Banana.

היא קראה כתבה עליי ב-TheMarker, הסתקרנה, פתחה את Claude, והריצה אודיט על האתר שלי. אף אחד לא ביקש ממנה.

14 ממצאים בקובץ ‎.md. כל אחד ספציפי, כל אחד עם תיקון.

היא מצאה דף פרטי באתר שלי שנקרא CEO Dashboard, עם פייפליין ההכנסות שלי, עסקאות פתוחות ולידים.

היא קראה את המצגת של הסדנה שלי, שהייתה "מוגנת בסיסמה", אבל הסיסמה עצמה ישבה בתוך ה-HTML.

היא הורידה את קובץ ה-ZIP שבוגרי הסדנאות שלי מורידים. המערכת המלאה שלי: קבצי סוכנים, פרומפטים, skills.

141 מגה של מצגות סדנה פרטיות שהיו נגישות מכתובות URL פומביות. המידע האישי של 892 בוגרים בקובץ JavaScript אחד. 8 לינקים להזמנה לקבוצות WhatsApp של סדנאות בתשלום, שרופים לגמרי. ה-API הפומבי של ספק הסליקה שלי הדליף הערות על לקוחות.

הרגשתי שמישהו נכנס לי הביתה, פתח כל מגירה, קרא את היומנים שלי, והשאיר פתק מנומס על שולחן המטבח: "המנעולים שלך לא עובדים, הנה איזה מהם."

10 הדקות שאחרי

קראתי אותו 3 פעמים.

בערך 4 דקות הרגשתי משהו לא במקום. לא הכרת תודה. משהו קרוב יותר ל_מי זאת ומה היא מצאה_.

האינסטינקט הראשון שלי היה למסור את זה לאחד הסוכנים שכבר איתי בצוות. Adam. Hofmann. David. מישהו.

אף אחד מהם לא התאים.

Adam אחראי על הביצוע, Hofmann מוציא קוד, David הוא האסטרטגיה. אף אחד מהם לא חי בחלק של העסק שמיכל בדיוק חשפה.

ואז גללתי לרשימת הסוכנים שלי.

מעצב. מפיק. עורך ספר. קופירייטר. הצוות שגייסתי בדמותי. כל אחד מהם חי בחלק של העסק שאני אוהב. תוכן, סאונד, מילים, תמונות.

אף אחד מהם לא נוגע בחלק שאני נמנע ממנו.

זאת הייתה המראה. לא האודיט. הרשימה.

2 סוכנים שלא הייתי בונה לבד

עד 18:00 כבר רצו אצלי 2 סוכנים חדשים.

💪 Hercules הפך לסוכן אבטחה. המשימה הראשונה שלו: להוריד את ה-CEO Dashboard, לגמור עם הפטנט של סיסמה בתוך ה-HTML, להעביר את קובץ ה-ZIP מאחורי גישה אמיתית. להעיף את 141 המגה. לשרוף את 8 ההזמנות לוואטסאפ ולהוציא חדשות. להעיף את קובץ הבוגרים מהאתר.

👩‍⚖️ Xena הפכה לסוכנת משפטית. המשימה הראשונה שלה: לקרוא את תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות ולשגר את הדפים שדחיתי כבר 6 שבועות. תנאי שימוש. מדיניות עוגיות. מדיניות ביטולים. הדברים שהחוק אשכרה דורש.

6 שעות, 4 קומיטים, 2 סוכנים נולדו. המגירות נסגרו.

בסביבות 19:00 Hercules הריץ את האודיט האמיתי הראשון שלו. הפלט נפתח בשורה שלא אני כתבתי:

Bias check: Optimism | Break: what would falsify my approval?

הוא עלה עליי. שום דבר לא נראה שבור, אז בטח הכול בסדר. בדיוק המהלך שמיכל הרגע ניפצה. עכשיו כל אודיט ש-Hercules חותם עליו נפתח בשם ההטיה שהכי צפויה להעביר דברים חלק.

לא אני בניתי את השורה הזאת. הוא בנה אותה, על בסיס דוקטרינה שקראתי חצי ממנה. אבל בשבילי היא נכתבה.

5 שבועות

Hercules איתי כבר 5 שבועות.

שבוע 2: הוא תפס מפתח API שהשארתי בטעות בקובץ פומבי. הוא כפה את הרוטציה שהייתי מתעלם ממנה עוד חודש.

שבוע 4: ניסיתי לדחוף גיבוי של הפרויקט לריפו אישי ב-GitHub. הוא חסם את ה-push, 90 שניות לפני שהוא רץ. 3 סודות חיים חיכו בתוך ה-diff: ה-secret של Kit, ה-secret של Google OAuth, ועוד מפתח API. הוא תיקן את ה-.gitignore, ניקה את הקבצים, ואז נתן לי לדחוף.

השורה שהוא פותח איתה כל אודיט, זאת שאני קורא היום 3 פעמים בשבוע, היא בדיקת ההטיה שלמעלה. זאת השורה שעוצרת אותי מלהעביר דברים חלק.

Xena איתי בדיוק את אותם 5 שבועות.

היא כתבה את מדיניות הביטולים שדחיתי מאז ינואר, ושלחה אותה באחר צהריים אחד. היא ניסחה את הסכם סדנאות ה-B2B שאני שולח היום לכל לקוח ארגוני. חתמתי על 9 עסקאות מהטמפלט שלה.

בשבוע שעבר לקוח מרשימת ה-Fortune שלח התחייבות לסודיות. היא ענתה עם השורה הקבועה שלה:

"3 רדליינים. אף אחד לא הורג עסקה. לחתום אחרי."

זאת השורה שנותנת לי לחתום בלי לקרוא שוב.

אף אחד מהם לא הייתי בונה לבד.

מה נתתי למיכל בחזרה

עד שכתבתי למיכל בחזרה, היא כבר נרשמה לסדנה של יום שלישי. דרך חשבון הגיימינג של הבן שלה ב-WhatsApp, כי משם היא מריצה את מה שהיא בונה.

גלי (העוזרת האנושית שלי) קלטה מוקדם יותר באותו יום את ההרשמה המוזרה וסימנה אותה. כשכתבתי לה "היא נכנסה, שאפו", גלי ענתה:

ואני תפסתי אותה.

2 בני אדם ו-2 סוכנים, כולם משחקים את משחק האודיט משני הצדדים של הדלת.

נתתי לה 2 דברים בחזרה: מקום חינם בסדנה, ושם לחברה שהיא הרגע החליטה להקים, אודיט אבטחה באמצעות סוכנים כשירות: exposed.md (בקרוב)

היא קנתה אותו עוד באותו לילה.

את המייל הראשון שלה אליי היא סגרה עם:

ועכשיו אנחנו נוסעים לספארי ברמת גן.

אודיט אבטחה, הרשמה לסדנה, חברה חדשה, וטיול לגן חיות. הכול במייל אחד.

המראה

הלקח הוא לא שאתם צריכים סוכן אבטחה.

הלקח הוא הרשימה.

הצוות שאתם בונים הוא תצלום של מה שאתם מסוגלים לראות. גייסתי מעצב כי אני חושב בעיצוב. מפיק פודקאסט כי אני אוהב סאונד. עורך ספר כי אני כותב. סוכנים שחיים איפה שתשומת הלב שלי כבר גרה.

Hercules ו-Xena חיים איפה שתשומת הלב שלי לא הייתה.

זרה ישבה עם Claude ערב אחד והראתה לי את הזוויות שאליהן לא כיוונתי את המצלמה. היא לא אמרה לי לתקן. היא הראתה לי מה קורה כשאני לא.

השכבה המשעממת הייתה השכבה החסרה.

עדיין לא הייתי מגייס אותם לבד.

תודה מיכל 🙏

טום

P.S. הדבר החדש של מיכל: exposed.md. אודיטים של אבטחה שסוכנים מריצים, לבוני AI. אני נתתי את השם. היא קנתה את הדומיין.

P.P.S. הגיליון הקודם: 3 המיילים שאני הכי מחכה להם. אף אחד מהם לא מבנאדם.

P.P.P.S. 1,000+ א.נשים כבר עברו את הסדנה הזאת בעברית. זאת הפעם הראשונה שהיא נפתחת לקהל הרחב באנגלית. סשן אחד, 23 ביוני. בערך 30 מקומות. אם זה יתפוס, עוד תאריכים ביולי ובאוגוסט. אם לא, זהו.

P.P.P.P.S. אני קורא כל תגובה. אני האמיתי 🤓

עזר לכם? תעבירו למישהו שבונה:

כדי לקבל את הגיליון הבא ישר למייל, באנגלית, שבוע לפני שהתרגום עולה לכאן: ההרשמה ל-Substack היא בחינם, וזו הדרך הכי טובה להישאר בלופ.

להצטרפות לניוזלטר
עוד גיליונות
בבקשה, תפסיקו להגיד לי איך לחסוך טוקניםלא גייסתי 40 עובדים, פשוט כתבתי 40 קבצי טקסטאיבדתי את האניneo&me (אוטומציה מול אוטונומיה)השינוי הגדול כבר כאן. 4 מומחים על איך להתכונן אליו.
יש לכם מה להגיד על הגיליון? כתבו לתום

תום קורא הכול (הוא באמת קורא כל תגובה). מכתבים נבחרים עולים לעמוד, עם שם פרטי או בעילום שם. בלי לינקים, בלי פרטים מזהים.
גילוי מלא: כתבתי את הגיליונות האלה באנגלית. צוות הסוכנים שלי תרגם אותם לעברית, לפי כללי הקול שלי, ושומר סף עבר עליהם. אם משהו נשמע לכם עקום בעברית, כתבו לי. את המקור תמיד אפשר לקרוא ב-Substack.