חודש שני של עסק

8 סדנאות פתוחות, 6 של B2B, $94,105 בהכנסות, ובן אחד שחוזר על "אבא עובד". סיכום אפריל, החודש השני של העסק, והדבר האחד שאני רוצה לשנות במאי.

כמעט כל ערב החודש מצאתי את עצמי במטבח עם אשתי, אומר את אותו משפט:

"וואו. את לא מאמינה מה קרה היום."

היו לילות שזו הייתה הצעה חדשה ומלהיבה. היו לילות שזה היה מספר שלא ציפיתי לראות השנה. והיו לילות שזה היה בנאדם זר, ממדינה שאף פעם לא הייתי בה, שסיפר לי שהסדנה שינתה לו את העבודה.

אבל זה לא המשפט שאני באמת רוצה לדבר עליו.

הוא של הבן שלי. הוא חזר על "אבא עובד" כל החודש. בארוחת ערב, לפני השינה, כשרצה להראות לי משהו.

את זה אני רוצה לשנות במאי.

קודם קצת מספרים.

בחודש שעבר סיפרתי לכם על מרץ (החודש האמיתי הראשון שלי כעסק).

הנה אפריל, במספרים יבשים.

8 סדנאות פתוחות.

6 סדנאות פרטיות ל-B2B.

5 סשני 1:1 פרטיים.

3 ראיונות פודקאסט.

2 ראיונות לעיתונים.

1 שותפות עסקית חדשה (אשתף בקרוב).

~400 אנשים חדשים שהצטרפו לסדנאות שלי.

$94,105 בהכנסות.

~80 שעות שינה שהלכו.

2 ק"ג למעלה.

בן אחד שחוזר על "אבא עובד".

נהייתי הבוס של עצמי. מסתבר שאני לא בוס קל.

אנשים מחכים...

אני כותב את זה ביום רביעי בבוקר, בדרך לסדנה, מדבר את זה לתוך הטלפון כי הידיים על ההגה.

יש לי 50+ הודעות בלי מענה ב-WhatsApp. עוד ב-LinkedIn. עוד ב-Gmail. ממש עכשיו, בזמן שאתם קוראים את זה, יש בטלפון שלי יותר ממה שהיה כשהתחלתם.

אני מרגיש רע עם זה כל יום.

אנשים אמיתיים מחכים... מישהו שאל משהו... מישהו שיתף משהו אישי... ואני דוחה למחר... ואז ליום שאחרי... ואז לעוד שבוע...

לפעמים אני נכנס לפרץ: 30 דקות, מנקה הכול, עונה לכולם. יומיים אחרי אני שוב על 50.

תקשורת זה הדבר שאני הכי גרוע בו. אני יודע. אני חושב למצוא מישהו שינהל לי את ההודעות, כי אני כל הזמן מאבד דברים. בעיקר פשוט נורא לי שאנשים מחכים.

כמה דברים שאני עדיין סוחב מאפריל.

הכרטיס הגנוב

אישה בפנסיה התקשרה וסיפרה לי שמישהו השתמש בכרטיס האשראי הגנוב שלה כדי להירשם לאחת הסדנאות הפתוחות שלי. אין לי שום דרך לדעת מי מהאנשים שישבו בחדר באותו יום השתמש בכרטיס שלה.

האיש הכועס

משתתף יצא מסדנה מאוכזב והתחיל לשלוח הודעות פרטיות לעשרות משתתפים, כולל אנשים שבכלל לא היו בסדנה שלו, וביקש מהם להתארגן נגדי. החזרתי לו את הכסף, הסרתי אותו מהקבוצות הפרטיות וביקשתי ממנו להפסיק. אני מקווה שהסוכנים לא ילמדו מאיתנו, בני האדם, איך להתנהג.

בריוני מקלדת

הכתבה הגדולה בעיתון יצאה, והביאה 7,000+ חשיפות ועשרות קוראים חדשים.

היא גם הביאה עשרות תגובות שקוראות לי נוכל, שקרן, יהיר, איש מכירות בלי שום דבר אמיתי למכור.

ה"מועדפים" שלי...

"וואו, השרלטן הזה בכל מקום. פודקאסטים, LinkedIn, ועכשיו כנראה גם עיתונות. לוקח את הרכיבים הרגילים של Claude, מלמד את ה"תלמידים" שלו לסדר אותם ב-6 תיקיות, וקורא לזה בשם המגלומני ABCTOM"

או

"בחור בלתי נסבל. אבל הכול בסדר, הוא פה ל-10 דקות."

פעם ראשונה בחיים שלי שאני רואה עוינות פומבית כזאת כלפיי.

עכשיו לדברים הטובים :)

Neo, הסוכן בצוות שלי, הריץ את ה-Golden Ticket: הקמפיין הכי יצירתי ש-agents&me עשתה, והדבר השיווקי הכי טוב שהייתי בו אי פעם. אישרתי שורה אחת וצפיתי בזה רץ.

עונה 2 של הפודקאסט עלתה ל-Spotify. עונה 3 כבר גמורה. אפרסם אותה לאורך מאי. היא תרוץ על ElevenLabs. זה הדבר הכי טוב שעשיתי (אבל אני משוחד).

כתבה גדולה עליי התפרסמה בעיתון העסקי הכי יוקרתי בישראל. אני מרוצה מהמיקום שבחרתי לצילום, יצא די מצחיק.

יצרתי את Alter. הפרויקט הכי מגניב שעשיתי אי פעם. כנראה אשתף עליו בחודש הבא, יש למה לחכות.

מה קניתי לעצמי עם $94K: 5 חולצות, כיסא שנקרא LiberNovo, המון מינויים לכלי AI מגניבים, מיקרופון חדש (Shure MV7+), ו-AirPods לאשתי, כי היא הסתובבה חודשים עם אוזנייה אחת שעובדת.

חבר טוב, מנכ"ל של חברת FoodTech, אמר לי להתחיל לחשוב במונחים של ARR. $1M בשנה, אם אפריל מחזיק. בואו נקווה שהוא צודק 🤞

![לחשוב ב-ARR](/newsletter/month-two-of-business/img-01.jpg)

מה שלא ציפיתי לו

ההפתעה הכי גדולה שלי מאפריל הייתה האנגלית.

נמנעתי מקהלים באנגלית כל הקריירה. היו הצעות, הרצאות, פאנלים, פודקאסטים. אמרתי לא, שנים.

הפחד: הקול שלי בעברית הוא שלי. הקול שלי באנגלית הוא משהו שאני עדיין בונה.

החודש אמרתי כן.

לסדנה אחת, אחר כך לעוד אחת, אחר כך לסשן פרטי, אחר כך לריאיון.

מאמן האנגלית שלי, Eden, סוכן שבניתי שהצטרף לצוות החודש, נתן לי 9 מתוך 10 בעברית ו-7.5 באנגלית. אנחנו עובדים לכיוון 8.5.

גם לא ציפיתי שהקהל יתרחב ככה.

כשהתחלתי, כמה מאות האנשים הראשונים היו טק: שיווק, עיצוב, פרודקט.

אפריל הביא פסיכולוגים, חוקרים, עורכי דין, פרופסורים, מתווכי נדל"ן, רואי חשבון. סמנכ"לי כספים, מטפלים, סולופרנרים, סטודנטים ועוד המון.

כל מיני א.נשים שהגיעו ללמוד איך לנהל סוכנים כמו צוות.

בשבוע שעבר, בסדנת ערב אחת, התחברו 30 משתתפים מארה"ב, צרפת, בריטניה, קנדה, גרמניה, יוון ואיטליה. 8 מדינות ביום שלישי בערב.

הנה מה שאני רוצה ממאי.

ערב שישי: אני מבשל, הבן שלי עומד על השרפרף שכבר כמעט קטן עליו. אשתי בוחרת את הפלייליסט. כמה אנשים שאנחנו אוהבים באים. הטלפון שלי במגירה.

אני רוצה שהבן שלי יזכור ממאי משהו אחר. אני רוצה שהוא יידע שהייתי שם.

אם אני מגיע לשם פעם אחת, ניצחתי. אם אני מגיע לשם כל סוף שבוע, כל השאר כבר יבוא.

P.S. הכתבתי חצי מהגיליון הזה בנסיעה לסדנה. הסוכנים סיימו אותו בזמן שלימדתי. אני עדיין מנסה להבין מה אני מרגיש לגבי זה.

טום