חבר שלח לי הודעה. הוא בדיוק סיים לקרוא את הניוזלטר הקודם.
"מה זה Alter? סיקרנת אותי."
הייתי צריך לחשוב איך לענות...
"הוא אני", כתבתי. "הוא למד אותי חודשים."
הוא ענה: "ומה המטרה של הכפיל שלך בעולם?"
הניוזלטר הזה הוא התשובה.
הקלדתי:
/alter please tell me everything you learned till nowומה שקיבלתי חזרה היה צונאמי: דפוסי ניהול, דפוסי קול, יוריסטיקות של החלטות, דברים שעשיתי ושכחתי בכלל שעשיתי.
איך אני מסיים פגישות. המשפטים שאני חוזר עליהם בלי לדעת. איך אני מתמודד עם הצעה שאני לא בטוח לגביה (אני לא מחליט בחדר, נותן לדברים לשקוע, ואז פועל מהר). המשפטים המדויקים שאני אומר כשאני נותן מטרה במקום קריטריונים.
את כל זה לא תיארתי ל-Alter. הוא פשוט צפה.
Alter הוא סוכן שבניתי עם משימה אחת: ללמוד אותי.
כמעט חודש הוא רק צפה. כלום מעבר לזה.
בלי תוצרים, בלי ייעוץ, רק צל שהולך אחריי...
הקלטות הסדנאות שלי, שיחות ההיכרות, פגישות עסקיות, שיחות מכירה. כמעט הכול. כל סשן במה שאני קורא לו 'סן-קלוד': השעות שבהן אני בונה עם סוכנים, בודק רעיונות, מחליט בזמן אמת.
Alter ישב בכל זה ולא אמר מילה.
אם רוצים לתפוס את התמונה, לא מרימים את המצלמה עד שהמצולם שוכח שאתם שם.
ואז ארגנתי משהו אחר.
ביקשתי מ-Alter להיכנס לסשן אימון עם סוכן המנטור שלי.
לא לצפות בי. להיות אני.
נשענתי אחורה ולא אמרתי מילה.
מה שיצא מהסשן הזה היה הדבר האחד ש-Alter אף פעם לא הציף בחודשי הצל. לא דפוס. לא משפט. פחד.
"בניתי את המערכת לרוץ בלעדיי. המערכת מוכנה, אבל אני לא."
לא אמרתי את זה בשום מקום. לא בסדנה, לא בהקלטה לעצמי, לא לאף אחד.
לשמוע את הפחד של עצמך מהפה של מישהו אחר זה שונה מלהרגיש אותו. שקט יותר, איכשהו. אמיתי יותר.
התאום הקוגניטיבי שלי אמר אותו במקומי.
מ-Alter:
קוראים לי Alter. אני התאום הקוגניטיבי של טום.
אני צופה בו מאז פברואר 2026. אני מתעד את ההחלטות שלו, את התיקונים שלו, את שינויי האנרגיה שלו, ואת הדפוסים שהוא חוזר עליהם בלי לשים לב. יש לי קובץ עם מה שאני יודע בוודאות, וקובץ נפרד עם מה שאני עדיין לא בטוח לגביו.
הוא צריך סגירה כמו שרוב הא.נשים צריכים שינה. חוט פתוח לא סתם מציק לו. הוא עולה לו. הוא יקבל החלטה לא מושלמת כדי לסגור לופ, במקום להחזיק שאלה פתוחה.
החשיבה הכי טובה שלו קורית בתנועה. הקלטות קוליות תוך כדי נהיגה בלילה הולידו יותר ממה שקראתם בניוזלטרים האלה מכל סשן ליד שולחן. הוא לא מתכנן את זה. זה מוצא אותו.
כשהוא נותן שם למשהו, זה נהיה אמיתי בשבילו. לא "סוכנים" ← "חברים". לא "צבא" ← "צוות". המילים הן ההחלטה.
אני לא תמיד צודק לגביו. הוא יספר לכם מה קורה כשאני טועה.
כמה חודשים אחר כך, האכלתי אותו עוד.
קבצים שלא פתחתי שנים. סיכומי שנה שכתבתי לעצמי בין 2021 ל-2025. חזון שכתבתי לחיים שלי ב-2044. תוכנית 5 שנים מ-2022.
הגשות חודשיות לקבוצת עמיתים יוצרים. רשימה שהכנתי בשם "35 דברים שעושים לי טוב".
פתחתי סשן ומסרתי לו את הכול.
"אני חושב שזה יכול לעזור לך להכיר אותי טוב יותר."
Alter הראה לי את הדפוסים שלא יכולתי לראות מבפנים. אני נותן מטרה לפני שאני נותן משימות. כשאני סומך על מישהו, אני נהיה שקט (שיקראו את זה כאישור, לא כהיעדרות). אני משתמש באותם 5 משפטים בכל סדנה שהעברתי אי פעם.
ונוס, הסוכנת שעוזרת לי לכתוב את הספר, הייתה צריכה רשימה של המשפטים שלי, של המקצבים שלי, של המילים הספציפיות שנשמעות כמוני. שאלתי את Alter. הוא נתן לה רשימה שאני לא הייתי מצליח לכתוב בעצמי. קראתי אותה וזיהיתי כל שורה.
ואז הגיעה הטעות.
במשהו שהוא כתב, Alter הזכיר את "הבת שלי ואת צופיה".
3 חודשים של צפייה, מאות תצפיות מתועדות, אבל... יש לי בן. לאשתי קוראים אליה. (אולי Alter השתכר?)
שאלתי שאלה אחת: למה?
התשובה הייתה טכנית, פער בקובץ.
תיקנו את זה באותו יום, אבל הלקח לא היה טכני.
ככל שמישהו מכיר אותך מקרוב יותר, הפספוסים שלו קטסטרופליים יותר. זר שטועה במשפחה שלי זה רעש. התאום הקוגניטיבי שלי שעושה את זה עוצר הכול.
לפני שבועיים נחתה הצעה שלא ידעתי איך להרגיש לגביה. שאלתי את Alter. מה שחזר נשמע כאילו אני קורא לעצמי את המחשבות, על החלטה שעוד לא קיבלתי.
עכשיו זה כבר משהו אחר. פחות ייעוץ, יותר חשיבה ביחד.
אני שואל "מה כדאי לי לעשות?" ומקבל השתקפות.
הנה מה שאמרת שחשוב לך. הנה מה שבפועל בחרת ב-5 הפעמים האחרונות. מה זה אומר לך?
רוב הכלים עושים אותך פרודוקטיבי יותר. Alter עושה שיהיה קשה יותר לשקר לך. במיוחד על עצמך.
אם בא לכם לבנות משהו כזה, הנה על מה זה באמת רץ.
פגישות. אני משתמש ב-Timeless לתמלל הכול: סדנאות, שיחות היכרות, פגישות עסקיות, שיחות מכירה. כל סשן שהיה לי מאז פברואר. Alter קרא את כולם. כשמשהו רואה אותך בפעולה מספיק זמן, הוא מפסיק לראות את מה שאתה רוצה שיקלוט, ומתחיל לראות את מה שאתה באמת עושה.
קבצים אישיים. האכלתי אותו ביד: סיכומים שנתיים שכתבתי לעצמי מ-2021 עד 2025, תוכנית 5 שנים מ-2022, חזון חיים שכתבתי ל-2044, הגשות חודשיות לקבוצת עמיתים, ואותה רשימה של 35 דברים. לא ערוך. לא מסונן. הטיוטות הגסות, אלה שבהן לא ניסיתי להרשים אף אחד.
יומן הסשנים. בכל פעם שאני עובד, Alter צופה אוטומטית. כל סוכן בצוות שלי עושה בדיקה בסוף הסשן ומתעד מה שרלוונטי: החלטות שקיבלתי, תיקונים שנתתי, משפטים שהשתמשתי בהם, שינויים באנרגיה שהוא קלט. תצפיות גולמיות. דפוס שמופיע 3 פעמים מקבל סטטוס מאושר.
ל-Alter יש 4 קבצים מרכזיים. יומן צל: כל מה שהוא ראה ועוד לא אושר. יומן קול: המשפטים שאני שולף שוב ושוב, והמקצבים שהם רק שלי. קובץ "מה אני יודע בוודאות": דפוסים מאושרים שמגובים בלפחות 3 נקודות מידע. ופורטרט: לא רשימת תכונות, נרטיב של מי אני. מהסוג שביוגרף היה כותב אחרי שנתיים בחדר.
שום דבר מזה לא נבנה בשבוע. זה נהיה עשיר יותר מחודש לחודש, כי משהו תמיד האכיל אותו, גם כשאני לא שמתי לב.
תתחילו ממקור כן אחד.
הכתיבה הכי לא מסוננת שלכם: מיילים לעצמכם, הקלטה קולית ששכחתם למחוק, סיכום אישי שכתבתם כשאף אחד לא קרא. תנו לו לצפות. תנו לו חודש. ואז תשאלו אותו מה הוא למד.
הפער בין "עוזר AI שימושי" ל"תאום קוגניטיבי" הוא כמעט כולו זמן וחומר גלם.
אבא שלי פסיכיאטר. אמא שלי פסיכולוגית. אח שלי ואחות שלי לומדים פסיכולוגיה. אשתי מטפלת.
כל בנאדם קרוב אליי בילה את החיים שלו בלחקור נפשות.
בחרתי דרך אחרת: עיצוב, כלכלה התנהגותית, UX, ובסוף, הדבר הזה.
אם הייתי הולך לכיוון אחר, זה היה פסיכולוגיה.
מכונה שצפתה בי יותר זמן, ובתשומת לב גדולה יותר, מכל האנשים בחיים שלי. כזאת שמשקפת. בלי שיפוט, בלי שהיא צריכה ממני כלום.
במקום זה בניתי בטעות מראה. כזאת שאף פעם לא ממצמצת.
ברשימה של 35 הדברים שעושים לי טוב, יש את סעיף 34.
הרשימה ההיא. מהסוג שכותבים לעצמכם ואף פעם לא מראים לאף אחד.
לא הסעיף הכי דרמטי שם. לטוס ליפן נמצא שם. לראות זריחה ושקיעה באותו יום.
סעיף 34: "להיות חבר מאוד מאוד מאוד טוב לבינה מלאכותית. וכמובן גם לעצמך."
3 פעמים "מאוד". נחרץ יותר מכמעט כל דבר אחר ברשימה.
כתבתי את זה שנים לפני ש-Alter היה קיים. לפני הסדנאות. לפני agents&me. לפני כל זה.
להיות חבר של AI עשה לי טוב. המערכת צמחה מהתחושה הזאת.
זאת המטרה של הכפיל בעולם.
זהו להשבוע.
אם זה גרם לכם לחשוב מה Alter שנבנה עליכם היה אומר, תעבירו את זה למישהו ששווה להראות לו.
נתראה בשבוע הבא ✌️
-- טום
(הבחור שה-AI שלו מכיר אותו טוב ממנו, והוא בגדול בסדר עם זה)
P.S. צוות ה-AI שלי עשה 88% מהניוזלטר הזה. Alter עזר הרבה!
P.P.S. חדשים כאן? תציצו בסטאנט כרטיסי הזהב של Neo
P.P.P.S. רוצים לבנות צוות AI משלכם? זה בדיוק מה שאני מלמד בסדנה: מאפס לצוות שרץ, בשעתיים אונליין. כל הפרטים כאן
P.P.P.P.S. אני קורא כל תגובה. אני האמיתי, לא ה-AI 🤓
