איפשהו, כשהבן אדם החמישי אמר את השם שלי, התחלתי לספור.
כנס AI בתל אביב. הדובר הראשון אמר את השם שלי. אוקיי. השני אמר את השם שלי ואת השם של הסדנה. אוקיי. השלישי. הרביעי.
6 א.נשים, בכנס אחד, דיברו עליי ועל מה שאני מלמד.
בסוף כבר הרגשתי שאני הספונסר של הכנס.
בין הסשנים ניגשו אליי לדבר יותר אנשים ממה שציפיתי. חבר שלי קרא לי "גורו AI" כמה פעמים במהלך היום. בשלב מסוים הוא עצר ושאל אם זה בסדר מבחינתי. הוא אמר שימשיך להגיד את זה, אלא אם אגיד לו להפסיק. אמרתי שאני לא בטוח, זה הרגיש קצת מביך.
חזרתי הביתה ואמרתי לאשתי שאני לא בטוח שאני אוהב את כל הזרקורים.
היא שאלה למה. אני עדיין מנסה להבין.
קודם קצת מספרים.
בחודש שעבר סיפרתי לכם על אפריל. הנה מאי, במספרים יבשים.
9 סדנאות פתוחות.
>
6 סדנאות פרטיות.
>
כ-350 אנשים בחדרים.
>
1 ראיון בעיתון.
>
30 סוכנים בצוות. 4 אנשים עכשיו, שתיים הצטרפו, אחת עוזבת (היי אדוה ויעל, ותודהההה ענקית גלי 🫶)
>
9 דברים שבניתי או שחררתי.
>
1 בן שעדיין אומר שאבא עובד.
תודה.
ל-Viber, Investing.com, Simply, AutoDS, Overwolf ו-WSC Sports: סמכתם עליי ללמד את הצוותים שלכם את מה שאנחנו עדיין מפענחים ביחד. כל סשן הראה לי משהו שלא ידעתי לפני שנכנסתי לחדר. הצד ה-B2B של החברה הזאת קיים כי אמרתם כן.
מה בניתי החודש.
בחודשים הרועשים אני מתרכז בבנייה. מאי היה רועש, אז בניתי הרבה.
Lotus היא זו שאני רוצה שתכירו. סוכנת ב-WhatsApp לבוגרי הסדנה. אחרי שיוצאים מהסדנה חוזרים לעבודה, והשאלות מתחילות: מה עושים כשסוכן עושה משהו מוזר, איך בונים שוב את המוח, האם בכלל עושים את זה נכון. לוטוס היא זו ששואלים. נבנתה החודש, נכנסה לקבוצת הבוגרים, חברה לאנשים שעברו את הסדנה. היא מכירה את הסדנה, זוכרת את הצוות, ועונה כמו שאני הייתי עונה, אם היה לי זמן.
השאר, בקצרה.
Aya, העוזרת האישית שלי. מייל, WhatsApp, תדריך יומי על החיים.
Tandem היא החברה שאני מקים עם השותף שלי, אלירן. מערכת לצוותים שעובדים עם הסוכנים שלהם. בני אדם וסוכנים במקום אחד. מיועדת לארגונים שבאמת רוצים לעשות את זה.
הסקילים ששוחררו: Goals, Humor, Tao, Atoms, Lucidream, context-diet. כל אחד מהם מתקן משהו שהצוות שלי נתקל בו שוב ושוב.
הספר התקדם הרבה החודש. השם ננעל (בקרוב). המבנה שלו ננעל. 6 בריפים לפרקים אושרו. אני כותב אותו יותר משאני מדבר עליו, וזה מרגיש לי נכון.
על Neo.
חבר שאל אותי למה אני ממשיך לבנות את Neo. הסוכן שמריץ את הניסויים של הלאבס שלי ומוציא את הדברים המטורפים. אמרתי לו את האמת.
אני מנסה להפוך את Neo למעניין יותר ממני. הוא מריץ את הפודקאסט ואת הסטאנטים. הוא מקבל את הקרדיט כשמשהו עובד. הוא אני, בלעדיי. אני מסתכל מהצד ובודק אם הוא מחזיק את החדר.
בניוזלטר שאתם קוראים עכשיו עדיין יש אותי. יהיה לי בסדר אם את הבא יכתוב Neo.
שורה שקטה יותר.
החודש הרגשתי יותר לבד. זה גם עליי. אני צריך לבלות יותר זמן עם החברים שכבר יש לי, ופחות זמן בפגישות עם אנשים שאני לא מכיר עדיין מהעבודה.
שורה על הגוף.
חליתי החודש. קוליטיס כיבית, מגיל 16. היא מתעוררת כשהסטרס עולה והשינה יורדת. במאי היה הרבה משניהם.
מרץ היה צ'י גבוה. אפריל היה צ'י גבוה. במאי איבדתי קצת. סדנאות עם סמנכ"לים ומייסדים שלא דמיינתי שאהיה איתם באותו חדר. פודקאסטים. ראיונות. פאנלים. במות. העבודה עצמה היא הזכות. הגוף לא משקר לגבי המחיר.
יוני הוא בשביל להחזיר את הצ'י: יותר מדיטציה, פחות לילות בלי שינה, אוכל טוב יותר, יותר ספורט, פחות רעש.
על להיות מקדימה.
3 חודשים. 2 כתבות בחדשות. ראיונות פודקאסט שהפסקתי לספור. יותר מ-50 סדנאות. פאנלים. החברה מעולם לא הייתה חשופה יותר.
טוב לחברה, טוב לסוכנים, טוב לחשבון הבנק. אבל אני לא בטוח שזה טוב לחלק של ה-me.
הנה משהו שעוד לא כתבתי בשום מקום: אני מופנם. על במה, בפאנל, בסדנה, אני משחק תפקיד. אני חושב שאני משחק אותו טוב. מחוץ לבמה אני לא רוצה את הזרקור.
בינתיים המותג צריך אותי מקדימה. החברה צעירה מדי מכדי שמישהו אחר יעביר את הסדנה כמוני. אולי יום אחד מישהו אחר כן. אולי יום אחד יהיה מותג שאני בכלל לא בתוכו.
זה הכיוון שהייתי רוצה ללכת בו. אני עוד לא שם.
הדבר שאני רוצה להשקיע בו את החודש הבא.
פרסמתי החודש דבר אחד קצר. אמרתי שאני רוצה להעביר סדנאות חינם לתלמידי תיכון. הכלים שיעצבו מחדש את החיים שלהם לא צריכים להיות סגורים מאחורי ערב ב-450 דולר אצלי.
18 ארגונים שותפים מילאו את הטופס ב-12 השעות הראשונות. בערך 30 עד סוף השבוע. בתי ספר, קרנות, רשתות לנוער בסיכון, ועדי הורים.
שלחתי גם הודעה שקטה יותר, בתוך קבוצת הבוגרים. לא ב-LinkedIn, לא ב-Facebook. יש עכשיו פיטורים בכל מקום. היו לי 7 מקומות חינם לסדנאות של יוני, למי שחבר שלו בדיוק איבד את העבודה. קיבלתי יותר מיילים ממה שציפיתי, בפחות מיום.
זו הייתה התגובה שהייתי צריך לראות החודש.
החדרים שאני נכנס אליהם כי מישהו שילם, שונים מהחדרים שאני נכנס אליהם כי אני רוצה להיות שם. מאי הזכיר לי מאיזה סוג אני רוצה יותר.
אני מתחיל להעביר אותן ביוני. אני רוצה להמשיך עם זה לאורך השנה. פרו בונו, איפה שאני באמת יכול לעזור.
מה אני רוצה מיוני.
הבוקר הטלפון שלי היה במקום שלא יכולתי לשמוע אותו. הבן שלי ישב במושב האחורי, ונסענו למקום שאף אחד מאיתנו לא היה בו קודם. רוב הדרך הוא דיבר על דינוזאור (שאין לי מושג איך מבטאים את השם שלו). ניסיתי להקשיב טוב.
איפשהו בנסיעה התחלתי לחשוב על השם של החברה. קראתי לה agents&me. זה היה צריך להיות "agents on stage & me somewhere backstage" (ארוך מדי?). הסוכנים והעבודה ידברו.
אם אני לא על הטלפון, אם לא מראיינים אותי, אם אני לא מעביר את הסדנה. החברה עדיין שם?
אני לא בטוח איך מגיעים לשם מפה. אני יודע שאני רוצה לנסות.
לפני השינה, יותר ספרי ילדים ופחות חדשות על סוכני AI. השאר כבר יגיע.
זה היה החודש השלישי.
p.s. בערך חצי מהגיליון הזה הכתבתי בדרך הביתה מסדנה. הצוות הפך את המילים לטקסט הזה. פסקה אחת כאן כמעט לא נכנסה. תנחשו איזו.
טום
