העצמאים שאני פוגש מתרגשים בטירוף מכל עניין הסוכנים, אבל השכירים מפוצלים. חלק מהם עוקפים בשקט את כל המחלקה שלהם, בונים דברים שהצוות עוד לא ראה. השאר מחכים לראות מה יקרה, בעיקר לאחרים.
מעצבת עצמאית מוציאה דשבורד סוכנים, מעלה צילום מסך ל-LinkedIn באותו ערב, והלקוחות שלה מגיבים "אני רוצה כזה". שכירה בחברה של 200 איש מוציאה בדיוק את אותו דשבורד, ומראה אותו בסתר לקולגה אחת אחרי העבודה.
היא לא בטוחה אם להיות גאה או להיזהר.
אני רואה את חוסר הסימטריה הזה כבר חודשים, ולא מצליח להתעלם ממנו.
לעצמאים חשיפה זולה, לשכירים היא יקרה. אותו תוצר, מחיר הפוך. ומה שהשכירים האמיצים מגלים זה שהמחיר אמיתי, והם משלמים אותו בכל זאת.
הסיבוב הראשון של הדלת
פינת כבוד לכמה אנשים. כולם עברו את הסדנה שלי. חלקם שכירים, לחלקם יש עסק משלהם. ולכולם יותר מדי כיף עם הסוכנים שלהם בשביל להיזהר.
תכירו את לילך גולדיס, מנהלת סושיאל ב-Wix. היא התחילה איפה שרוב הא.נשים מתחילים, עם סוכן מחקר וסוכן תוכן, שני דברים קטנים שעושים עבודות קטנות. ואז יום אחד היא חיברה את הסטאק שלה ל-Wix Harmony, מערכת העיצוב שהצוות שלה עובד איתה, וכל החשבון השתנה.
היום, עוד לפני שיש בריף בכלל, היא מג'נרטת עשרות השראות לאתרים ומעבירה אותן למעצבים שלה. הבריף עוד לא הגיע. ההשראות כבר מחכות.
ככה היא אמרה את זה:
"התחלתי בקטן, כמו רוב האנשים. אבל בשלב מסוים פשוט יודעים שהגיע הזמן ללכת על גדול."
בתיאור התפקיד שלה עדיין כתוב מנהלת סושיאל. בפועל, מהכיסא שלה, היא מריצה מחלקת מחקר קטנה, מחלקת תוכן, ומכונה שמזינה את העיצוב. אף אחד לא עדכן לה את התפקיד. העבודה עדכנה את עצמה, בימי חול אחרי הצהריים.
ניצן לנדמן, המייסדת של Creator Lab. סוכנות לשיווק משפיענים, בגודל בינוני, באמצע, בדיוק איפה שהכי סוער. היא בנתה לעצמה מערכת פיננסית, סטאק מיתוג, אתר חדש, מוצר דיגיטלי, מאגר ידע שמריץ את החברה, הצעות מחיר, CRM, ושכבה של אוטומציות מורכבות שאף אחד בצוות שלה לא צריך לגעת בהן. היא מקליטה למודל פידבק קולי, ונותנת לו לעשות את הקסם שלו ברקע, בזמן שהיא עושה משהו אחר.
היא אמרה את זה בלי ליפות:
"אין תחום אחד בעסק שלא נגעתי בו עם המערכת."
ככה נשמע הדור הבא של המנכ"לים.
הילה מיכוביץ סיטון (או בשמה האחר, "הקרציה"). עסק של 4 אנשים, שזה הגודל הכי קשה להריץ, כי אף אחד לא יבוא לעזור. הדשבורד שלה מושך נתונים מ-7 מערכות ומספר לה את האמת של הבוקר עוד לפני שהיום התחיל. המנכ"ל הווירטואלי שלה, שבנוי בדמות הקואץ' שהיא הכי אוהבת, דוחף אותה להחלטות הקשות. יש עוד: סוכן קופי, סורק טרנדים, מארגן בוקר, סיכום ערב, אבל העבודה האמיתית אצל השניים האלה.
היא אמרה את זה הכי פשוט שיש:
"הזמן הכי טוב להתחיל לעבוד עם סוכנים היה לפני חצי שנה. הזמן השני הכי טוב הוא עכשיו."
חברות בגדלים שונים, עם אותו יחס לכלי.
פשוט בונים, בלי לבקש רשות.
וההוכחות מצטברות
ויש עוד הרבה.
שירה בן כהן, חוקרת UX בכירה ב-Melio, בנתה מערכת של 10 סוכנים שהיא משתמשת בה כדי להוציא תוצרים אמיתיים. עידן שגב, VP Product Design ב-Tipalti, מוביל את כל ארגון העיצוב שלו לעבודה עם סוכנים.
יאיר גולן, ראש העיצוב ב-Optibus, עם 20 שנות ניסיון, מוציא היום פלאגינים משלו ל-Figma. דניאל גרינברג, Growth Lead ב-Oasis Security, מריצה מערכת של 12 סוכנים עם דשבורד שבנתה במיוחד ל-VP שלה.
לימור רזניק, CMO ב-JGive. דנה מוברמן, Head of Sourcing ב-AddedValue. תמר שחר, VP Product ב-ReasonsLabs, ויש עוווווווווווד שלא כתבתי כי הבריף יצא ארוך.
כל יום אני פוגש עוד מהעובדים של העתיד.
הסיבוב השני של הדלת
יש משפט שאני שומע שוב ושוב. שכירים, בשיחה בצד אחרי סדנה, זורקים משפט כמו: "אני עושה את זה כבר חודשים. הבוס שלי לא יודע. התחלתי לבדוק אופציות." שמעתי גרסאות קרובות לזה כל כך הרבה פעמים שזה כבר לא סיפור של בנאדם אחד. זה דפוס.
זה הסיבוב השני של הדלת. כרגע האמיצים עוקפים מתחת לרדאר, ובקרוב הם יתחילו לזוז.
לא בשביל משכורת גבוהה יותר או טייטל מפוצץ יותר. בשביל מקומות שנותנים להם להשתמש בכלים בגלוי, כמו שהעצמאים כבר עושים, בלי שיחות בצד ובלי להציג דמו אחרי שעות העבודה.
מול כל חברה עומדת בחירה קטנה, ונראה לי שרוב המנהלים עוד לא קלטו אותה. תחגגו את האמיצים, או שתראו אותם הולכים. הם כבר בפנים, בתוך הבניין. הם אלה שבונים סוכנים בחמישי בלילה ולא מספרים לאף אחד.
האמיצים עוזבים ראשונים.
תום
(הבחור שכל הזמן פוגש עובדים שכבר הפכו לחברות קטנות)
נ.ב. באנגלית, כמעט את כל הפיס הזה עשה צוות ה-AI שלי. וגם אני. את השמות בחר הצוות. על 2 מהם נלחמתי.
רוצים לבנות צוות AI משלכם? יש סדנה, שעתיים וחצי בזום.
