איפשהו באזור הבנאדם החמישי שאמר את השם שלי, התחלתי לספור.
כנס AI בתל אביב. הדובר הראשון אמר את השם שלי. אוקיי. השני אמר את השם שלי ואת השם של הסדנה. אוקיי.
השלישי, הרביעי.
6 א.נשים, בכנס אחד, הזכירו אותי ואת מה שאני מלמד.
בסוף כבר הרגשתי שאני הספונסר של הכנס.
בין הסשנים ניגשו אליי לדבר יותר א.נשים ממה שציפיתי. חבר שלי קרא לי "גורו AI" כמה פעמים במשך היום.
בשלב מסוים הוא עצר ושאל אם זה בסדר מבחינתי. הוא אמר שהוא ימשיך להגיד את זה, אלא אם אגיד לו להפסיק. אמרתי שאני לא בטוח, זה הרגיש לי קצת מביך.
חזרתי הביתה ואמרתי לאשתי שאני לא בטוח שאני אוהב את כל אור הזרקורים הזה.
היא שאלה למה. אני עדיין מנסה להבין.
קודם, המספרים
בחודש שעבר סיפרתי לכם על אפריל. הנה מאי, במספרים פשוטים.
- 9 סדנאות פומביות
- 6 סדנאות פרטיות
- כ-350 א.נשים בחדרים
- ראיון אחד לעיתון
- 30 סוכנים בצוות. 4 בני אדם עכשיו, שתיים הצטרפו ואחת עוזבת (היי אדוה ויעל, ותודה ענקיתתתת גלי 🫶)
- 9 דברים שבניתי או הוצאתי לאוויר
- הבן שלי, שעדיין אומר שאבא עובד
תודה
ל-Viber, Investing.com, Simply, AutoDS, Overwolf ו-WSC Sports: סמכתם עליי ללמד את הצוותים שלכם דברים שכולנו עדיין מפצחים ביחד. כל סשן הראה לי משהו שלא ידעתי לפני שנכנסתי לחדר. הצד ה-B2B של החברה הזאת קיים כי אמרתם כן.
מה בניתי החודש
בחודשים הרועשים אני בורח לבנות. מאי היה רועש, אז בניתי הרבה.
לוטוס היא זו שאני רוצה שתכירו. היא סוכנת ב-WhatsApp לבוגרי הסדנה.
אחרי הסדנה א.נשים חוזרים לעבודה, ואז מתחילות השאלות: מה עושים כשסוכן עושה משהו מוזר, איך מסדרים מחדש את ה-Brain, והאם בכלל עושים את זה נכון. את לוטוס הם שואלים.
היא נבנתה החודש, נכנסה לקבוצת הבוגרים, והיא חברה של מי שעשו את הסדנה. היא מכירה את הסדנה, היא זוכרת את הצוות, והיא עונה כמו שאני הייתי עונה אם היה לי זמן.
השאר, בקצרה.
איה היא סוכנת, העוזרת האישית שלי. מייל, WhatsApp, בריף יומי על החיים.
Tandem היא החברה שאני מקים עם השותף שלי, אלירן. מערכת שבה צוותים עובדים יחד עם הסוכנים שלהם. בני אדם וסוכנים במקום אחד, בשביל ארגונים שאשכרה רוצים לעשות את זה.
סקילים שיצאו: Goals, Humor, Tao, Atoms, Lucidream, context-diet. כל אחד מהם פותר משהו שהצוות נתקל בו שוב ושוב.
הספר זז המון החודש. השם נעול (תכף אגלה), השלד נעול, 6 בריפים של פרקים קיבלו אור ירוק. אני כותב אותו יותר משאני מדבר עליו, וזה מרגיש לי נכון.
למה אני ממשיך לבנות את ניאו?
חבר שאל אותי למה אני ממשיך לבנות את ניאו, הסוכן שמריץ את הניסויים של הלאבס שלי ומוציא את הדברים הרועשים. אמרתי לו את התשובה האמיתית.
אני מנסה להפוך את ניאו למעניין יותר ממני. הוא מריץ את הפודקאסט ואת הסטנטים, וכשמשהו עובד, הקרדיט הולך אליו.
הוא אני, בלעדיי. ואני בודק אם הוא מסוגל להחזיק את הקהל.
בפיס שאתם קוראים עכשיו אני עדיין שם. זה יהיה בסדר מבחינתי אם את הבא יכתוב ניאו.
משהו יותר שקט
החודש הרגשתי יותר לבד. גם זה עליי. אני צריך לבלות יותר זמן עם החברים שכבר יש לי, ופחות זמן בלהכיר א.נשים מהעבודה שאני עוד לא מכיר.
משהו על הגוף
חליתי החודש. קוליטיס כיבית, מגיל 16. היא מתעוררת כשהלחץ עולה והשינה יורדת, ובמאי היה הרבה משניהם.
במרץ היה לי הרבה צ'י. באפריל היה לי הרבה צ'י. במאי איבדתי קצת.
סדנאות בחדרים עם סמנכ"לים ומייסדים שלא דמיינתי שאהיה איתם באותו חדר. פודקאסטים, ראיונות, פאנלים, במות. העבודה עצמה היא זכות. אבל הגוף לא משקר, ויש לזה מחיר.
יוני הוא בשביל להחזיר את הצ'י: יותר מדיטציה, פחות לילות בלי שינה, אוכל טוב יותר, יותר ספורט, פחות רעש.
להיות בפרונט
3 חודשים לעסק, 2 כתבות בחדשות, ראיונות בפודקאסטים שהפסקתי לספור, יותר מ-50 סדנאות, פאנלים.
החברה אף פעם לא הייתה חשופה יותר.
טוב לחברה, טוב לסוכנים, טוב לחשבון הבנק, אבל אני לא בטוח שזה טוב לחלק של ה-me.
את החלק הזה אף פעם לא כתבתי. אני מופנם. על הבמה, בפאנל, בסדנה, אני משחק תפקיד. נראה לי שאני משחק אותו טוב. מחוץ לבמה אני לא רוצה את הזרקור.
כרגע המותג צריך אותי בפרונט. החברה צעירה מדי כדי שמישהו אחר יעביר את הסדנה כמו שאני מעביר אותה. אולי יום אחד מישהו אחר כן. אולי יום אחד יהיה מותג שאני בכלל לא בתוכו.
לשם הייתי רוצה להגיע. אני עוד לא שם.
במה אני רוצה להשקיע את החודש הבא
החודש העליתי פוסט קצר אחד. כתבתי שאני רוצה להעביר סדנאות סוכנים בחינם לתיכוניסטים. הכלים שעומדים לשנות להם את החיים לא אמורים לעלות $450 לערב איתי.
18 ארגונים שותפים מילאו את הטופס ב-12 השעות הראשונות. בערך 30 עד סוף השבוע. בתי ספר, קרנות, רשתות לנוער בסיכון, ועדי הורים.
ושלחתי עוד הודעה, רק בקבוצת הבוגרים. לא ב-LinkedIn, לא בפייסבוק.
פיטורים מכל כיוון. היו לי 7 כרטיסי מתנה לסדנאות של יוני, לחברים שלהם שפוטרו. קיבלתי יותר מיילים ממה שציפיתי, תוך פחות מיום.
זה מה שהייתי צריך לקרוא החודש.
החדרים שאני נכנס אליהם כי מישהו שילם עליהם שונים מהחדרים שאני נכנס אליהם כי אני רוצה להיות בהם. מאי הזכיר לי מאיזה סוג אני רוצה יותר.
את הסדנאות האלה אני מתחיל להעביר ביוני, ואני רוצה להמשיך עם זה כל השנה. פרו בונו, איפה שאני באמת יכול לעזור.
מה אני רוצה מיוני?
הבוקר הטלפון שלי היה במקום שלא יכולתי לשמוע אותו. הבן שלי ישב מאחורה, ונסענו למקום שאף אחד מאיתנו לא היה בו קודם. רוב הדרך הוא דיבר על דינוזאור (אין לי מושג איך מבטאים את השם שלו). ניסיתי להקשיב טוב.
איפשהו בדרך התחלתי לחשוב על השם של החברה. קראתי לה agents&me. היא הייתה צריכה להיקרא "agents on stage & me somewhere backstage" (ארוך מדי?). הסוכנים והעבודה הם אלה שמדברים.
אם אני לא בטלפון, אם לא מראיינים אותי, אם אני לא מעביר את הסדנה. החברה עדיין שם?
אני לא בטוח איך מגיעים לשם מכאן. אני יודע שאני רוצה לנסות.
לפני השינה, יותר ספרי ילדים ופחות חדשות על סוכני AI. השאר כבר יבוא.
זה היה החודש השלישי.
תום
(הבחור ששם את ה-me בשם של החברה, ועכשיו מחפש לו מקום מאחורי הקלעים)
נ.ב. בערך חצי מהגרסה באנגלית הכתבתי בקול בדרך הביתה מסדנה, והצוות הפך את המילים לפיס. פסקה אחת בגרסה האנגלית כמעט לא נכנסה. תנחשו איזו.
רוצים לבנות צוות AI משלכם? יש סדנה, שעתיים וחצי בזום.
