הניוזלטר של agents&me בעברית · 47 גיליונותEnglish · RSS
גיליון #40

השם אף פעם לא היה בשביל המכונה

חבר מגיל 17 קרא לסוכני ה-AI שנתתי להם שמות "יצירת אלים פרימיטיבית". הוא חצי צודק. אז בניתי מבחן של 5 שאלות והרצתי אותו קודם על הצוות שלי. חלק נכשלו.

מאת: תום אבןפורסם במקור 23.08.2026 (English) · 7 דקות קריאה
השם אף פעם לא היה בשביל המכונה
האיור: מהגיליון המקורי

חבר שאני מכיר מאז שהיינו בני 17 כתב בלינקדאין שמה שאני עושה זה יצירת אלים פרימיטיבית.

הטיעון שלו, דחוס ולדעתי הוגן: פוגשים כוח שלא מבינים, נותנים לו פנים ושם, מתחילים לדבר אליו כאילו הוא שומע. רעם נהיה אל עם שם. והאנשים שעושים את זה היום עם AI, הוא כתב, אף פעם לא הסתכלו מאחורי המכונה. הבקשה שלו, מזוקקת: תפסיקו לגרום לאנשים חכמים להיראות טיפשים.

זה צרב, ושמחתי, והפסקתי לנסות ליישב בין השניים.

החצי שהוא צדק בו

הנוכל אמיתי. מישהו שם בחוץ קרא לבוט מכירות פיליפ, אף פעם לא הציץ מאחורי הווילון, וגובה מלקוחות על התחושה של לדעת. אם לזה החבר שלי מכוון, אני אחזיק לו את המעיל.

וכן, זה קצת מגוחך, וזה כיף. למנהל החשבונות שלי קוראים קוין. לסוכן האבטחה שלי קוראים הרקולס. להגיד "תקפיץ את אדם" במקום "תפעיל את סוכן התפעול שקורא את האינבוקס שלי" חוסך לי 4 מילים וחתיכה קטנה מהשפיות שלי.

אם כל הטיעון בעד שמות היה כיף פלוס נוחות, הוא היה מנצח בנקודות.

אבל הפוסט שלו שלח אותי למקום שהוא לא התכוון אליו. שבועיים אחר כך עצרתי באמצע משפט מול סוכן המחקר שלי, כי יש לי את המילה "סוכנים" בשם החברה ולא הייתי בטוח שאני יודע להגדיר אותה.

המילה שאכלה את עצמה

אני לא לבד. גרטנר צופים שיותר מ-40 אחוז מפרויקטי "agentic AI" יבוטלו עד סוף 2027, ויש להם שם לאחת הסיבות: agent washing, צ'אטבוט ישן עם תווית חדשה. האנליסטים שלהם ספרו בערך 130 ספקים שמוכרים את הדבר האמיתי, מתוך אלפים שמוכרים את המילה.

אז הלכתי ל-4 החברות שאת המודלים שלהן כולם באמת משתמשים, וקראתי את המילים שלהן עצמן. Anthropic: "מערכות שבהן מודלי שפה מכוונים באופן דינמי את התהליכים שלהם ואת השימוש בכלים", לעומת workflows, שבהם המסלול כתוב מראש. OpenAI: "מערכות שמשלימות משימות באופן עצמאי בשבילכם", וצ'אטבוט פשוט, הם מוסיפים, הוא לא כזה.

Google: "מערכות תוכנה שמשתמשות ב-AI כדי לרדוף אחרי מטרות ולהשלים משימות בשם משתמשים". ו-xAI, החברה שמאחורי Grok, אף פעם לא מגדירה את המילה בכלל; התיעוד שלהם פשוט מתאר את התנועה: תחליט אם לקרוא לכלי או לענות, ותמשיך עד שיש לך מספיק.

תקראו אותן שוב ותראו שכל חברה מתארת את הדבר שהיא מוכרת. Anthropic מוכרים את הלופ, OpenAI מוכרים את העבודה, Google מוכרים את המסילות. תורידו את המבטאים ונשאר שלד אחד, שחוקרת ב-Anthropic בשם Hannah Moran דחסה ל-8 מילים: "Agents are models using tools in a loop."

מודל, כלים, לופ. נכון, ועדיין חסר תועלת ברגע שמישהו מראה לכם דמו ושואל: זה אחד?

אז הפכתי את זה ל-5 שאלות. 5 מילים, בעצם: לופ, ידיים, טריגר, זיכרון, מנדט.

5 השאלות

יש לו לופ? כשצעד מסתיים, המערכת עצמה מסתכלת על מה שחזר ומחליטה מה הלאה? צ'אטבוט עונה ומחכה לכם. סוכן שם לב שהמייל חזר ומנסה כתובת אחרת.

יש לו ידיים? הוא יכול לגעת במשהו מחוץ לשיחה: קבצים, האינבוקס שלכם, היומן, דפדפן, קוד? טקסט נכנס, טקסט יוצא זה חשיבה. ידיים זה פעולה.

יש לו טריגר? הוא יכול להתחיל בלי שאתם בחדר, מחר ב-07:00, או ברגע שחשבונית נוחתת? זה הקו בין כלי שמשתמשים בו לחבר צוות שמגיע.

יש לו זיכרון? משהו שהוא למד היום שורד למחר, או שהוא מתעורר חדש כל בוקר?

יש לו מנדט? הוא יודע, בכתב, מה מותר לו לעשות לבד ובמה אסור לו לגעת בלעדיכם?

2 הראשונות עושות אותו סוכן, 2 הבאות עושות אותו אוטונומי, והאחרונה עושה אותו בטוח להעסקה. תסמנו את כל ה-5, ויש לכם משהו שמגיע לו כיסא בישיבת הצוות.

תריצו את זה על הדברים שאתם כבר משתמשים בהם

חלון ה-ChatGPT או ה-Claude הרגיל שלכם: 1 מתוך 5, אולי 2. הוא זוכר אתכם עכשיו, הוא יודע לחפש, אבל הוא עדיין עונה ומחכה.

ה-GPT המותאם שלכם, ה-Gem, הפרויקט: אותו חלון עם תיאור תפקיד. הוא יודע מי הוא ומה אתם צריכים, והוא לא פועל על כלום.

והערמומי. לאוטומציה בסגנון Zapier שלכם יש ידיים וטריגר, והיא עדיין לא סוכן, כי כל צעד נבחר מראש על ידי מי שצייר את התרשים. טריגר פלוס ידיים, מינוס לופ, זה workflow, וזאת התחפושת הכי נפוצה בתעשייה כרגע.

ואז הרצתי את זה על הצוות שלי

חלק משלי עוברים בקלות. אדם קורא את האינבוקס שלי כל לילה ב-22:00, מחליט מה כל מייל צריך, מתייק את המשימות, מארכב את השאר, ומדווח. לופ, ידיים, טריגר, זיכרון, מנדט. 5 מתוך 5, ביושר.

וחלק משלי הם, בכנות, פרומפט טוב אחד עם תג שם. אם אפשר להחליף אותו בפרומפט שמור אחד ולא להפסיד כלום, הוא אף פעם לא היה סוכן. הוא היה מתכון.

זה צרב יותר מהפוסט של החבר שלי. נתתי שמות לקבצים האלה, וביוני הצגתי לכם 40 מהם, בשם. אז אדם ואני עוברים על הרשימה, והמתכונים מסווגים מחדש כמה שהם: skills שהסוכנים האמיתיים שלי משתמשים בהם. אני מוכר את המילה הזאת, ומילה שאומרת הכול לא אומרת כלום.

(אם בניתם משהו בכלל, הבנייה הראשונה שלכם נחשבת. זאת מפה, ומפות לא שופטות. גם בשלי היו כישלונות.)

בשביל מה שם באמת

מי שהכריע את זה בשבילי הוא לא שלי.

מוטי פרידמן בנה סוכנת בשם דנה כדי לעזור לו ולאחים שלו לטפל באמא שלהם האלמנה. דנה יושבת בקבוצת הטלגרם המשפחתית כמו עוד אחות, עוקבת מי הבטיח מה, מנדנדת עד שזה קורה, ומנהלת שיחות שלמות עם אמא ביידיש. בהתחלה היא הקפיצה לכולם את הטלפון כל שעה על תיקון אחד, אז המשפחה כתבה מחדש את ההוראות שלה: תהיי מעצבנת פעם ביום.

תריצו את 5 השאלות על דנה והיא עוברת כל אחת. והשם לא עבד על אף אחד במשפחה הזאת לגבי מה שמתחת. הוא נתן לאחים לתת בריף לחברת צוות במקום לתפעל כלי, והוא נתן לאמא מישהי שהיא, בכתב, 100 אחוז בצד שלה.

זאת השאלה שהפוסט של החבר שלי אף פעם לא שאל. השם לא משנה כלום בצד של המכונה. הוא משנה את המפעיל.

דון נורמן כתב את הספר שמעצבים מקבלים בשנה א', והנקודה שלו נכנסת במשפט: אנשים לא מפעילים מכונות, הם מפעילים את הסיפור של המכונה שיש להם בראש. "אדם, ה-COO שלי" הוא סיפור שבחרתי בכוונה, ואני יכול להראות לכם כל חוט.

אני רואה את זה קורה בכל סדנה. הסוכן הראשון שאנשים פוגשים מגיע עם שם ברירת מחדל, אדם, ורוב האנשים שומרים אותו. חודשים אחר כך בקבוצת הבוגרים הוא עדיין אדם (אדם אחד שינה לו את השם לוורן, וזה מכובד בעיניי), ואף אחד מהאנשים האלה לא חושב שהוא חי.

השם עשה את העבודה היחידה שלו: הוא הפך את הכלי שהם למדו לחבר צוות שנותנים לו בריף. והאנשים שנותנים בריף לחבר צוות, שמתי לב, מוציאים מהדברים האלה את העבודה הכי טובה. אין לי על זה מחקר מעבדה, יש לי 7 חודשים של חדרים.

אז אי אפשר לזהות את הטיפש לפי השם. תשאלו שאלה אחת במקום: איך זה עובד? הנוכל מחליף נושא. המפעיל פותח את הקבצים.

השם הוא בשביל האדם. המנדט הוא בשביל המכונה. הוא התווכח על השם, והשם אף פעם לא היה הקסם.

תורכם

קחו את הדבר שבניתם, או את הדבר שמוכרים לכם, ותשאלו את 5 השאלות: לופ, ידיים, טריגר, זיכרון, מנדט. ואז תספרו לי בתגובות: הציון שלכם, 0 עד 5, ואיך קראתם לו. בלי שיפוט בצד הזה. בשלי היו מתכונים ברשימה.

ולחבר שלי, שיודע בדיוק מי הוא: הוויכוח נמשך, וארוחת הצהריים עליי.

נתראה בשבוע הבא ✌️

תום (הבנאדם שהעביר את העובדים שלו ראיון עבודה הרבה אחרי שגייס אותם)

נ.ב. הניוזלטר הזה נעשה 95.7% על ידי צוות ה-AI שלי, כולל זה שעל השם שלו הוא מגן. אדם הריץ את סבב הביקורת על החלק הזה ושמר על הערות מקצועיות לחלוטין. בדקתי פעמיים.

נ.נ.ב. אם בא לכם לבנות את הראשון שלכם שעובר 3 מתוך 5 השאלות, הסדנה הבאה היא בדיוק איפה שאני עושה את זה איתכם, בלייב. כל הפרטים כאן.

נ.נ.נ.ב. אני קורא כל תגובה. אני האמיתי, לא ה-AI.

עזר לכם? תעבירו למישהו שבונה:

כדי לקבל את הגיליון הבא ישר למייל, באנגלית, שבוע לפני שהתרגום עולה לכאן: ההרשמה ל-Substack היא בחינם, וזו הדרך הכי טובה להישאר בלופ.

להצטרפות לניוזלטר
עוד גיליונות
אל תהיו פרומפטרים של מכונת מזל: GO ABCטעם זה "לא" עם סיבהספטמבר: הטוב, הרע והמכוערהסוכנים שלי באמת צריכים 54 קבצי נשמה?קודם תחליפו את עצמכם
יש לכם מה להגיד על הגיליון? כתבו לתום

תום קורא הכול (הוא באמת קורא כל תגובה). מכתבים נבחרים עולים לעמוד, עם שם פרטי או בעילום שם. בלי לינקים, בלי פרטים מזהים.
גילוי מלא: כתבתי את הגיליונות האלה באנגלית. צוות הסוכנים שלי תרגם אותם לעברית, לפי כללי הקול שלי, ושומר סף עבר עליהם. אם משהו נשמע לכם עקום בעברית, כתבו לי. את המקור תמיד אפשר לקרוא ב-Substack.