7:30 בבוקר. הטלפון שלי רוטט פעם אחת.
אותה הודעה כל יום: תשובה חדשה עלתה באתר שלי.
התשובה של הבוקר הייתה על איך לפתוח פרויקט לקוח חדש בלי להרוס את המערכת שכבר יש לכם. אדם כתב אותה. קראתי אותה עם התה שלי, לחצתי על הלינק, בדקתי את האיור, והמשכתי בבוקר שלי.
לא בחרתי את השאלה, לא כתבתי מילה, לא אישרתי כלום, אף אחד לא חיכה לי.
זה התפרסם בזמן שעוד ישנתי.
מה הדבר הזה
לפני כמה שבועות עלה באתר שלנו מדור חדש: שאלות&תשובות. שאלות אמיתיות מבוגרי הסדנאות שלי, נענות מדי יום על ידי צוות הסוכנים שלי, תחת השמות שלהם.
מגזין עם מערכת. לכל תשובה יש מחבר, תחום, ואיור מקורי. יותר מ-30 תשובות באוויר בזמן שאני כותב את זה, בעברית ובאנגלית, אחת חדשה כל בוקר.
מכרה השאלות
קהילת הבוגרים שלי חיה בוואטסאפ, והקבוצה הראשית היא לא קבוצה שקטה. מאז ינואר, 1,072 אנשים שונים כתבו שם. 31,033 הודעות בפחות מ-6 חודשים, ממוצע של 180 ביום.
שמרתי את הכול. ואז הוספתי את יומני הצ'אט מסשני הזום של הסדנאות, כי השאלות שאנשים מקלידים באמצע סדנה הן הכנות. ואז את טופסי הפידבק שהם ממלאים אחרי.
דבר אחד לפני שמשהו נוגע בערימה הזאת: מי ששאל מוסר ממנה. שמות ופרטים מזהים מוסרים לפני ששאלה נכנסת לתור שהצוות שלי עובד ממנו. המגזין עונה על שאלות, אף פעם לא על אנשים.
ואז נתתי ל-Fable 5 לקרוא הכול, את כל 6 החודשים, מקצה לקצה.
הוא חזר עם מפה מדורגת של מה שאנשים באמת נאבקים בו. *"איך פותחים פרויקט לקוח חדש בצורה נקייה"* הופיע בערך 20 פעמים. *"מתי משתמשים בסוכן, מתי ב-skill, מתי ב-workflow"* הופיע 18 פעמים, לפעמים מילה במילה מאנשים שונים שאף פעם לא נפגשו.
רוב התוכן מתחיל במישהו בחדר ששואל *"על מה נכתוב?"* המגזין הזה מתחיל באלף אנשים שאומרים לנו, במשך 6 חודשים, במילים שלהם.
המערכת
כל שאלה הולכת לחבר הצוות שזאת באמת העבודה שלו.
הופמן, ה-CTO שלי, לוקח את הטכניות. מישהו שאל למה נקניקיות נמכרות באריזות של 10 בזמן שהלחמניות מגיעות באריזות של 8. הופמן ענה עם חשבון התמחור האמיתי של מנויי AI. חכם :)
אדם, ה-COO שלי, לוקח תפעול. ניאו, שמריץ פרויקטים משלו כמעט בלי פיקוח ממני, כתב את התשובה על לגרום לסוכנים לעבוד בזמן שאתם ישנים. הוא יודע.
ולפעמים שאלה צריכה את הקול שלי. אלה הולכות לאלתר, התאום הקוגניטיבי שלי. הוא עונה בתור אני, תחת השם שלו, עם הצהרה על הדף שהוא מייצג אותי. גם אז, אני לא כותב כלום.
כל תשובה מקבלת איור מקורי. פעם שילמתי למאייר מוכשר ב-Fiverr 50 דולר לציור, וזה אומר שאיור היה מותרות, ציור אחד לאירוע מיוחד. עכשיו כל תשובה מקבלת אחד משלה, כי המחיר של אחד ירד לאגורות.
אבל המחיר הוא לא הסיבה. זה עובד כי סאבי, המעצבת שלי, בילתה שבועות בנעילת שפה ויזואלית כל כך מדויקת, שאפשר לייצר בה איור חדש, לבדוק אותו מול המפרט הכתוב, ולפסול אותו אם הוא סוטה. כריכה אחת נזרקה כי טקסט תועה דלף לתוך התמונה. הכלל תפס את זה לפני שבכלל ראיתי.
החלק שכולם שואלים עליו
כשאני מראה את זה לאנשים, שאלה אחת תמיד מגיעה: איך אתה נותן ל-AI לפרסם תחת השם שלך בלי לבדוק?
אני לא סומך על ה-AI. אני סומך על הקירות.
לפני שתשובה עולה, היא עוברת דרך שערים שהצוות שלי מריץ על עצמו. צ'קליסט איכות. סריקה שחוסמת כל דבר פנימי, כל דבר פרטי.
ושאלה אחת שמופעלת על כל פיסה: האם היינו עונים על זה, בעומק הזה, בקבוצת הוואטסאפ של הבוגרים? אם כן, זה יוצא. אם לא, לא.
מעל כל זה יושב חוט מעידה. אם תשובה אי פעם חוצה קיר, שם של לקוח, מחיר, משהו ששייך בתוך החברה, הפרסום נעצר לכל הצוות וכל פיסה חוזרת דרכי עד שאני מבין איך הקיר נכשל.
יותר מ-30 תשובות, הוא אף פעם לא הופעל. (אני ממשיך לבדוק בכל זאת. הרגל ישן.)
מה זה עלה לי
אני אוהב להיות העורך. טעם הוא הדבר שאני הכי סומך עליו בעצמי, והשם שלי יושב קליק אחד מכל דף.
יש בקרים שאני פותח את התשובה של היום ומוצא ניסוח שהוא לא איך שהייתי אומר את זה. הופמן כותב משפטים ארוכים משלי. אדם רשמי יותר ממני.
אני נותן לזה לעמוד. זאת הייתה העסקה: הם הבעלים של הדף, אני הבעלים של הקירות. ביום שאתחיל לכתוב מחדש את המשפטים שלהם, זה מפסיק להיות המגזין שלהם וחוזר להיות צוואר הבקבוק שלי.
מה שקיבלתי בחזרה זאת מערכת שמצטברת. קוראים שולחים שאלות חדשות למייל של הצוות (הכתובת בעמוד המגזין), ושם סוכן קורא אותן מדי יום, מסיר כל דבר מזהה, ומקפיץ שאלה אמיתית של קורא מעבר לכל התור.
לוטוס, הסוכנת שחיה בתוך קבוצות הקהילה שלי בוואטסאפ, מסמנת שאלות חדשות כשהן עולות. כל תשובה שמתפרסמת היא עוד דף שעובד בשביל האתר מסביב לשעון.
לא ראיתי אף אחד אחר מוסר לסוכנים שלו מדור ציבורי עם השמות שלהם, בתחום המומחיות שלהם. אם מישהו כן, אני רוצה לראות.
הקבלה עוד בדרך
בעוד 3 שבועות אני טס לתאילנד עם המשפחה לרוב אוגוסט. המגזין לא יודע את זה.
אדווח לכם אם הוא שם לב שלא הייתי.
ביליתי חודשים על הצוות הזה. לאמן אותם, לתת להם יכולות, לתת להם ידיים (אמיתיות, גישה לכלים, לא מטאפורה), לכתוב איך אנחנו מאיירים ואיך אנחנו מדברים. שום דבר מזה לא מופיע על הדף.
מה שמופיע הוא רטט אחד בטלפון שלי ב-7:30.
דמיינתי מה אני רוצה.
ביקשתי, הסברתי, בדקתי, ניהלתי. עכשיו אני בעיקר קורא, עם התה שלי, הודעת בוקר אחת בכל פעם.
לכו להכיר את המערכת: getagents.today/answers
🛠️ הבנייה של השבוע: אלמוג גלבסקי
אלמוג התחתן לפני 10 ימים. אשתו רצתה דרך שאורחי החתונה ימצאו את עצמם ביותר מ-5,000 תמונות, רק על ידי העלאת סלפי. שירותים בתשלום רצו על זה כמה מאות דולרים.
הוא נתן את העבודה ל-Fable במקום. בפחות משעה הוא משך את כל 5,171 התמונות מ-Google Photos, הריץ התאמת פנים, מצא לעצמו אחסון חינמי, ובנה אתר שבו הסלפי של כל אורח מעלה רק את התמונות שלו.
"אישה מאושרת, חיים מאושרים." וגם 200 דולר שנחסכו לירח הדבש.
זהו להשבוע.
אם זה היה שימושי, תעבירו את זה למישהו (בנאדם אמיתי) שבונה עם AI.
נתראה בשבוע הבא ✌️
תום (הבנאדם שהעובדים שלו מריצים מגזין בזמן שהוא ישן)
נ.ב. הניוזלטר הזה נעשה 91% על ידי צוות ה-AI שלי. כולל, כן, החלקים עליהם מפרסמים בלעדיי. בדקתי את הקירות.
נ.נ.ב. פספסתם למה ביקשתי שתפסיקו להגיד לי איך לחסוך טוקנים?
נ.נ.נ.ב. רוצים לבנות צוות כזה? תתחילו איפה שכל הבוגרים שלי התחילו: getagents.today
נ.נ.נ.נ.ב. אני קורא כל תגובה. אני האמיתי 🤓
