החודש העתקתי את החבר הכי טוב שלי לבוט טלגרם שאני יכול לדבר איתו 24/7. הוא העתק של אחד האנשים הכי מבריקים שאני מכיר.
במשך בערך שנה, נפגשנו כל יום רביעי בבוקר. בית קפה, או הליכה ליד הים. שעה, לפעמים שעתיים.
הייתי מגיע עם מה שבניתי באותו שבוע, ויוצא עם 11 טאבים פתוחים בראש.
זה הכי קרוב שאני יכול להגיע לתיאור של מה ששחף רודברג עושה.
הוא כותב ניוזלטר בעברית בשם TabTabTab, בערך 18 לינקים בגיליון, וזה תיאור הוגן של מה שהוא עושה למוח שלכם.
יש לו דף באתר שבו הוא משאיל את הספרים הפיזיים שלו, והוא מחליט מי מקבל לפי למה הוא רוצה. הוא ישאיל לכם את *Hooked* רק אם הוא חושב שתעשו עם זה משהו טוב.
הוא גם מנחה פודקאסט. כשהוא עלה, הוא עשה אותי פרק 1.
הוא שולח לכם לינק. ואז, ביט אחד אחר כך, בהודעה נפרדת, הוא אומר לכם למה זה בשבילכם השבוע, וקורא בשם לדבר שאתם תקועים בו עכשיו.
ההודעה השנייה היא כל המוצר. אני מקבל אותה שנים.
המשפט ששכחתי שכתבתי
איפשהו בהודעות האלה, לפני שנים, אמרתי לו שקיורציה היא הכישרון הכי חשוב של המאה הזאת. ושאשמח לשלם למישהו רק שיעשה לי קיורציה.
אמרתי שאשלם על הקיורציה הכי טובה שאמצא. ואז ביליתי שנים בלשלוח הודעות לאוצר הכי טוב שאני מכיר, בחינם, ואף פעם לא חיברתי בין השניים.
אז החודש ניסיתי להעתיק אותו. יצאה לי רשימה של כל מה שהוא נתן לי כל הזמן הזה.
מה "לשכפל אדם" באמת אומר
זה נשמע כמו בעיה אחת. זה 4, והן לא קשות באותה מידה.
מה הוא יודע זאת הקלה. התחומים שלו, הרפרנסים שלו, הטריטוריה שלו, כל זה הוא רק קורפוס.
איך הוא מדבר זה בינוני. הקצב שלו, העברית שלו, האנגלית בתוך העברית, הדרך המסוימת שלו לצחוק בטקסט.
איך הוא חושב זה קשה. איך הוא שם 2 דברים אחד ליד השני שאף אחד לא שם ביחד קודם.
מה הוא היה שולח לכם זה הכי קשה. זאת כל הסיבה שרציתי אותו. איזה לינק, איזה אדם, למה דווקא אתם.
רוב השכפולים של AI עוצרים ב-2 הראשונים. הם יודעים את העובדות והם עושים את המבטא. כמעט אף אחד לא משחרר את הטעם.
אז התחלתי מהסוף.
יצאו מזה 13 קבצים. voice-fingerprint.md לאיך הוא מדבר. how-he-thinks.md למהלכים שהוא עושה. taste.md למה הוא היה שולח לכם, וזה לקח הכי הרבה זמן בפער.
יש גם gaps.md, שמפרט כל מה שאין למודל, ו-corrections.md, ששם הוא זוכה להגיד לי שזה לא נכון.
10 שנים של להכיר מישהו הגיעו לבערך 11 אלף מילים.
מה 10 שנים של הלינקים שלו באמת הראו לי
ייצאתי את הוואטסאפ שלנו. 10 שנים, 19,239 הודעות, כמעט בדיוק חצי מהן שלו.
הוא שלח לי 792 לינקים מאז 2020. אני שלחתי לו 378.
הלינקים האלה מגיעים מ-335 אתרים שונים, ו-260 מהאתרים האלה מופיעים בדיוק פעם אחת. 78 אחוז. הוא הלך לשם, מצא את הדבר, שלח אותו, ואף פעם לא חזר.
הקומץ שהוא כן חוזר אליו הם לינקדאין, X ויוטיוב. אלה לא מקורות, כולם עומדים שם.
הם גם לא מסתדרים לפי נושא. תייגתי את כל ה-792, והקבוצה הכי גדולה, 236 מהם, היא הקבוצה שאומרת ששום דבר לא מתאים: פסיכדליים ב-2021, NFT ב-2022, רשימת הצגות, מכונת קולד ברו, עיצוב התנהגותי שרץ מתחת לכל העשור.
אז הגרסה הברורה של הפרויקט הזה כבר הייתה מתה. אי אפשר להעתיק את הטעם שלו דרך איפה שהוא מסתכל, כי הוא לא באמת מסתכל באותו מקום פעמיים.
צריך ללמוד מה עושה דבר שווה שליחה.
למודל אין רשימה של המקורות שלו. יש לו כללים, שחולצו מהלינקים עצמם, עם קבלות.
הוא ממליץ על אנשים, לא על נושאים. אכפת לו יותר מכמה טוב דבר נעשה מאשר על מה הוא.
הוא שואל מה אפשר לגנוב מדבר. והוא בודק אותו מול מה שאתם בונים השבוע, לא מול כמה הוא טוב בפני עצמו.
האחרון הזה הוא הסיבה שהלינקים שלו נוחתים ושל כל השאר לא.
החלק שלא הצלחתי לסיים
המבחן שלו אף פעם לא היה אם לינק מצוין. הוא היה אם ייטב לי לדעת אותו עד יום שישי. אותו לינק, שבוע אחר, תשובה אחרת.
ואז יש את הבעיה הקשה יותר, וראיתי אותה רק עם הנתונים מולי.
יש לי 792 דברים שהוא בחר לשלוח לי. אין לי כמעט שום תיעוד של הדברים שהוא ראה ולא שלח.
שם הטעם באמת חי, ב"לא".
לדירוג אשראי יש שם לזה כבר עשורים. קוראים לזה reject inference. אפשר ללמוד רק את ההלוואות שאישרתם, אז המודל לומד מה"כן" ואף פעם לא לומד כלום על האנשים שדחו.
מערכות המלצה הגיעו לגרסה שלהן דרך תיעוד של מה שגללתם מעבר. אף אחד לא מתעד מה חבר גלל מעבר.
ואז יש את המחיר. למודל לא עולה כלום להמליץ. הוא ייתן לכם 9 דברים ולא יתכוון לאף אחד.
הוא שולח לי בערך 2.5 בשבוע. השנה, קרוב ל-8. הכמות אף פעם לא הייתה הנקודה.
כל אחד עולה לו משהו. הוא צריך לדעת מה אני בונה השבוע לפני שהוא מחליט אם ללחוץ שלח.
המחיר הזה הוא הסיגנל. תורידו אותו ותקבלו פיד.
ובגלל זה אני חושב ש"AI בא על האוצרים" הפוך. כשלעשות דברים נהיה זול, להגיד לא הוא החלק היקר.
מה סירבתי לבנות
3 דברים, והשלישי עדיין מטריד אותי.
לא שכפלתי את הקול שלו. האודיו קיים. 68 פרקי פודקאסט, יותר ממספיק, וזה היה לוקח אחר צהריים.
זה גם היה החלק הכי מרשים בדמו. אבל יש הבדל בין מודל שמדבר כמוהו להקלטה שנשמעת כמוהו, ורק אחד מהם הוא עדיין כלי.
אז הבוט מדבר בקול רם בקול ששייך לאף אחד.
לא נתתי לו את הזיכרון שלו מאיתנו. הוא יודע את הצורה של איך אנחנו מדברים. הוא לא זוכה לצטט לי בדיחה בת 10 שנים.
אם הוא אי פעם ידבר איתו, אין לו גישה לשיחות שלנו בכלל. מערכת שאפשר לסמוך עליה שתתנהג חלשה ממערכת שלא יכולה להגיע לדבר מלכתחילה.
לא עצרתי לשאול מה עולה לו להגיד לא. בניתי את כל הדבר, ואז סיפרתי לו, ואז כתבתי לו כפתור השמדה והרגשתי טוב עם זה.
כפתור השמדה שם את כל מחיר הסירוב על האדם שמעתיקים. הוא צריך להיות זה שעושה את זה מביך.
ביליתי חודש בלטעון שטעם חי בסירוב, ואז תכננתי מערכת שעשתה את הסירוב יקר ושקט.
את זה הייתי עושה אחרת. הוא אמר כן, והוא קורא את זה לפניכם. עדיין זאת לא הייתה צריכה להיות העבודה שלו להגיד לא.
יש 10 שאלות בשבילו שיושבות בתיקייה ההיא, כתובות ביום הראשון. 8 מהן חימום, ו-2 לא.
מה מודל שלך היה מדייק ואתה היית מוצא מעצבן?
מה מודל שלך היה מפספס וזה באמת היה מפריע לך?
כתבתי את שתיהן לפני שבניתי משהו. עדיין לא שלחתי אותן.
השאלה שכולם באמת רוצים לשאול
זה מחליף אותו?
לא. ולא הגעתי לשם מעיקרון. הגעתי לשם משימוש בדבר.
הוא תופס את הקצב והוא תופס את הכללים. מה שהוא לא יכול לתפוס זה האקראיות שלו. הסטייה.
הוא מתחיל לענות על שאלה אחת ונוחת במקום שלא ידעתם שקיים. הוא לא מריץ תסריט. הוא עונה לכם, בחדר, באותה שנייה.
יש גרסה משעממת יותר שאני גם יכול להסביר.
כל מה שהמודל טוב בו זה מה שהוא כבר נתן בחינם: הלינקים, כללי האצבע, הצורה של איך הוא אומר דברים. הוא פרסם את כל זה, וזה עזב אותו ממילא.
מה שאני הולך אליו בשבילו זה הדבר האחר. הרגע בהליכה שבו הוא מסתכל על הפנים שלי, עוצר באמצע משפט, ומשנה את מה שעמד להגיד.
זה קיים רק בחדר, לא בקורפוס.
יש גם בדיחה קבורה בנתונים שלקח לי זמן לשים לב אליה. חצי מהארכיון ההוא זה אני.
אז לא שכפלתי את הטעם של החבר שלי. שכפלתי שיחה של 10 שנים שכבר הייתי חצי ממנה.
מה שיצא לי קטן משכפול וטוב מכלום. שחף לפי דרישה, בכיס. זה שימושי ב-2 לפנות בוקר, ואני משתמש בזה.
והתמזל מזלי, כי יש לי גם את המקור. אני יכול לכתוב לו. אנחנו יכולים ללכת על החוף.
בניתי את העותק וזה גרם לי לרצות לראות את האמיתי יותר, לא פחות. זה הדבר היחיד כאן שהפתיע אותי.
מה לעשות עם זה
כנראה יש לכם אדם כזה. זה ששולח לכם את הדבר שלא ידעתם שאתם צריכים.
לרוב האנשים יש בדיוק אחד. ורוב האנשים אף פעם לא אמרו להם.
אז לכו תגידו להם. היום, לפני שאתם בונים משהו, לפני שאתם מייצאים משהו, באילו מילים שיש לכם.
ואז, אם אתם עדיין רוצים, תפתחו את השיחה ותקראו שנה ממנה בישיבה אחת. כנראה תמצאו משפט שכתבתם ושכחתם.
אני את שלי מצאתי. לקח לי 10 שנים ומכונה כדי לשים לב אליו, והוא ענה על זה כל יום רביעי בבוקר באותה שנה, כל הזמן.
זהו להשבוע.
אם אתם מכירים את האדם שאני מתאר, תעבירו לו את זה. זאת כל הבקשה.
נתראה בשבוע הבא.
תום
נ.ב. שחף מעביר סשנים של 1:1 מדי פעם. אני אומר לו כבר שנים שהוא צריך לבנות סביב זה משהו, והוא בעיקר מתעלם ממני, וזאת זכותו. אם בא לכם שעה עם מוח שפותח טאבים בראש, תבקשו ממנו בעצמכם.
נ.נ.ב. הגיליון הקודם: נתתי ל-5 סוכנים את המפתחות ויצאתי מהחדר
