הייתי צוואר הבקבוק.
כל התוכן עבר דרכי, כל טיוטה חיכתה לעיניים שלי, וכל אישור חיכה למילה ממני.
יום רביעי, 11 בלילה. סיבוב עריכות שלישי על פוסט ל-LinkedIn שה-AI שלי כתב. עדיין לא זה, עדיין גנרי מדי, ועדיין חסר בו הדבר הזה שאומר שזה אני.
ה-AI חסך לי זמן בכתיבה, ואז גנב לי את כל הזמן הזה בעריכות.
הפסקתי לביים. נהייתי מגיה.
מה עושים כשה-AI מוציא משהו לא מספיק טוב?
רוב הא.נשים עורכים עוד, משפרים את הפרומפט, או מסתפקים ב"מספיק טוב".
אני עשיתי משהו אחר.
בניתי סוכן שכל התפקיד שלו הוא להגיד לא.
קוראים לו שומר הסף.
לא כותב, לא מעלה רעיונות, לא יוצר כלום.
רק שופט, נותן ציון, פוסל.
כל מה שיוצא מצוות ה-AI שלי עובר קודם אצלו. עוד לפני שאני רואה את זה.
לפי מה שומר הסף פוסל?
5 מדדים. ציון מ-0 עד 10.
- אימפקט: זה עוצר את הגלילה?
- התאמה למותג: רואים מיד שזה שלי?
- רמת הביצוע: כל פרט מלוטש?
- התאמה לקהל: הם יקלטו את זה?
- ערך אסטרטגי: בכלל שווה לפרסם את זה?
ממוצע מתחת ל-8?
חוזר לתיקון, עם הערות ספציפיות. בלי פידבק מעורפל של "נסה שוב". הנחיה שאפשר לעבוד איתה:
הכותרת לא ספציפית. עכשיו: "AI הולך לשנות את הכול". תיקון: "AI הוריד לי את זמן הבדיקה מ-3 שעות ל-12 דקות".
רק 8 ומעלה מגיע אליי לשולחן.
עכשיו אני נוגע בעבודה פעמיים
קיצר, פעם נגעתי בעבודה בכל שלב. עכשיו אני נוגע בה בדיוק פעמיים.
פעם אחת בהתחלה, כדי לתת כיוון. פעם שנייה בסוף, להגיד כן או לא.
וה-95% שבאמצע? אשכרה קורים בלעדיי.
השיפוט, לפני העבודה
הכי שווה להאציל את השיפוט, עוד לפני העבודה.
סוכנים שכותבים כבר היו לי. מה שבאמת חסר לי זה שופט.
מישהו שיחזיק את הרף כשאני לא מסתכל, שיעיף את הבינוני עוד לפני שהוא מגיע אליי, שיידע מה זה "מספיק טוב" וידרוש יותר.
שומר הסף שיפר לי את צוות ה-AI בלי לכתוב מילה. הוא פשוט אישר פחות.
תום
(הבחור שה-AI שלו פוסל יותר טיוטות ממנו)
נ.ב. רוצים לבנות צוות AI משלכם? יש סדנה, שעתיים וחצי בזום.
