בשלישי שעבר הסוכן שלי, שומר הסף, פסל שלוש טיוטות. עוד לפני שקראתי אותן.
אחת מהן קיבלה 67, בסולם שהמצאתי. הסולם מודד בולשיט.
רגע, אחורה.
משפט שנשמע טוב ולא אומר כלום
לפני כמה שבועות סוכן הקופירייטר שלי הגיש טיוטה, טכנית בסדר, מבנה טוב, אבל בפסקה אחת התכווצתי:
"הגישה משנת המשחק הזו תשנה את הדרך שבה אתם עובדים, ותיתן לכם את החופש להתמקד במה שבאמת חשוב."
אתם מכירים את המשפט הזה. קראתם אותו מאה פעם ב-LinkedIn.
הוא לא אומר כלום. אין בו הוכחה ואין בו תמונה, ובטח שאין מאחוריו בנאדם. רק אוויר חם שמתחפש לביטחון עצמי.
שכתבתי אותו והמשכתי. למחרת, עוד טיוטה:
"לא מדובר רק בחיסכון בזמן. מדובר בעבודה חכמה יותר."
אותה מחלה, סימפטום אחר.
יכולתי להמשיך לתקן את זה ביד. האמת שעשיתי את זה כבר שבועות. אותם מקפים ארוכים, אותם משפטי תבנית משני חלקים, אותם סופרלטיבים מעורפלים שנשמעים חשובים ולא מוכיחים כלום. בכל סבב, אותם דפוסים ואותם תיקונים.
ואז חשבתי, שנייה. אם אני יודע לתאר בדיוק מה לא בסדר, אני יכול ללמד גם סוכן לתפוס את זה?
אז בניתי גלאי בולשיט. מה הוא בודק?
זה סקיל שנקרא /bs. נותנים לו טקסט, כל טקסט, והוא מדרג אותו מ-1 עד 100 ב"סולם בולשיט":
- 1: אותנטי, ספציפי, נשמע כמו בנאדם אמיתי
- 100: בולשיט מקסימלי, מניפולטיבי, או ברור ש-AI כתב את זה
הוא מחפש דפוסים ממש ספציפיים: מקפים ארוכים ומשפטי תבנית, טענות מעורפלות בלי הוכחה, שפה מניפולטיבית ודחיפות מזויפת.
וגם את "הקול של AI" הגנרי הזה, שכולנו מזהים (ועושים כאילו אנחנו לא משתמשים בו).
והוא גם מצטט בדיוק את המשפטים שמריחים לא טוב, ומסביר למה.
עכשיו שומר הסף שלי מריץ /bs על כל טקסט לפני שהוא מגיע לבדיקה.
67 מול 23
דוגמה אמיתית. פסקה מטיוטה ראשונה, ציון 67:
לפני (ציון 67):
"הגישה משנת המשחק הזו תשנה את הדרך שבה אתם עובדים, ותיתן לכם את החופש להתמקד במה שבאמת חשוב. לא מדובר רק בחיסכון בזמן. מדובר בעבודה חכמה יותר ובבניית מערכות שגדלות יחד עם השאיפות שלכם."
הפידבק: "נשמע כמו אינפלואנסר מ-LinkedIn שמוכר קורס. שלושה סופרלטיבים ריקים, דפוס אחד של מקף ארוך, אפס מספרים ספציפיים ואפס פרטים ויזואליים."
תיקנתי. אותו רעיון, ביצוע אחר:
אחרי (ציון 23):
"פעם הייתי יושב 4 שעות בשבוע על בדיקת טיוטות של AI. עכשיו שומר הסף תופס את הגרועות לפני שאני רואה אותן. בשלישי שעבר בדקתי שתי טיוטות במקום תשע. יצאתי להליכה."
הפידבק: "נשמע כמו תום שמדבר עם חבר. מספרים ספציפיים (4 שעות, שתי טיוטות, תשע). פרט פיזי (יצא להליכה). כנה, בלי סופרלטיבים."
קיצר, זה כל ההבדל. ממילים שנשמעות חשובות למילים שמראות משהו.
למה הטיוטות הראשונות התחילו להגיע נקיות יותר?
בניתי את הגלאי בתור פילטר, משהו שתופס טיוטה גרועה ומחזיר אותה.
את זה הוא עשה. יופי.
אבל אחרי בערך שבועיים הטיוטות הראשונות התחילו להגיע נקיות יותר, ולזה לא ציפיתי.
לא מושלמות (אני לא בטוח שהן אי פעם יהיו מושלמות, ומשום מה זה לא מפריע לי). אבל נקיות יותר.
פחות מקפים ארוכים, פחות סופרלטיבים ריקים, יותר מספרים ספציפיים. הקופירייטר אשכרה קלט מה נפסל, אז הוא הפסיק לעשות את הטעויות האלה כבר בטיוטה הראשונה.
לא אימנתי אותו לכתוב טוב יותר. אימנתי את שומר הסף לפסול את מה שגרוע. והכתיבה השתפרה בכל זאת.
וזה החלק שמעניין אותי יותר מהגלאי עצמו. בניתי פילטר וקיבלתי לופ פידבק. הסטנדרט נכנס לתהליך העבודה, והתהליך השתפר בגללו.
(נראה לי שיש פה איזה שיעור בניהול, אבל אני עוד מנסה להבין אותו. משהו בזה שכללים ברורים לפסילה מלמדים מהר יותר מעידוד מעורפל. תשאלו כל מי שכותב מה ההבדל בין דחייה של "נחמד, אבל צריך עוד עבודה" לבין דחייה של "הפסקה הזאת לא מצדיקה את קיומה".)
אז כן, זה אירוני
אני משתמש ב-AI כדי לתפוס AI. מכונה ששופטת אם מכונות אחרות נשמעות יותר מדי כמו מכונות.
אני יודע.
(הבחור שה-AI שלו פוסל עכשיו את הכתיבה שלו כי היא נשמעת יותר מדי AI)
נ.ב. את הפיס הזה כתב כמעט כולו צוות ה-AI שלי. גלאי הבולשיט נתן לטיוטה האנגלית 19. קניתי.
נ.נ.ב. רוצים לבנות צוות AI משלכם? יש סדנה, שעתיים וחצי בזום.
