מנהלים אתר בשלוש נקודות עצירה, לא בשיחה אחת רצופה: בריף שמתחיל במבקר, אישור של מסך אחד לפני שקיים אתר, וכתובת שנטענה בתור ההגדרה של "סיימתי". הבריף לאתר דורש שדה אחד שבריף למצגת לא דורש: מי מגיע לכאן, ומה אני רוצה שיעשה אחרי שקרא.
- מתחילים במבקר, לא בסגנון. "מודרני, נקי, עם הרבה אוויר" הוא טעם, וטעם לא עוזר לסוכן להחליט מה למחוק. שורה אחת על המבקר היא כלל החלטה: היא מספרת לו מה חייב להופיע במסך הראשון ומה יכול לחכות לגלילה. לעמוד השאלות והתשובות הזה עצמו יש משפט מטרה אחד, מוצהר בגלוי, שאומר שהוא הדגמה חיה של מה שצוות סוכנים בנוי טוב מייצר ביחד. המשפט הזה הכריע כל ויכוח על מה נשאר בעמוד ומה יורד ממנו, וזה כל תפקידו.
- מאשרים מסך אחד, לא אתר. מבקשים את המסך הראשון בלבד, עד קו הגלילה, ורק כשהוא מדויק ממשיכים לשאר העמודים. טעות אחת במסך אחד היא תיקון של חמש דקות, ואותה טעות בדיוק, אחרי שהתפזרה על שמונה עמודים, היא בנייה מחדש. (בדקו את המסך הזה ברוחב של טלפון לפני האישור, כי שם הוא ייפגש עם המבקר בפועל.)
- "עלה לאוויר" הוא מצב נפרד מ"סיימתי". אצלנו תיקון של איור היה נכון, נבנה מחדש ואומת מקומית, ובכל הזמן הזה כל מי שנכנס לאתר המשיך לקבל את הגרסה הקודמת. בנייה ופרסום הם שני מצבים שונים, ושום בדיקה על המסך שלכם לא יודעת להבחין ביניהם. לכן ההוראה האחרונה בבריף היא לא "תגיד לי כשסיימת", אלא: שלח לי את הכתובת, ותכתוב מה ראית כשפתחת אותה בעצמך.
אתר שנראה מושלם רק על המסך שלכם הוא קובץ, לא אתר. שלוש נקודות העצירה קיימות בשביל הדבר היחיד שנמדד בסוף: מישהו אחר טען את הכתובת, וראה שם את מה שהתכוונתם שיראה.
פרומפט במתנה
אנחנו בונים אתר. עובדים בשלושה שלבים, ואל תדלג קדימה.
שלב 1, בריף: לפני שאתה מעצב, כתוב לי שלוש שורות בלבד:
מי מגיע לאתר, מה אני רוצה שיעשה אחרי שקרא, ומה נשאר על
המסך אם מוחקים חצי. אם שורה לא ברורה לך, שאל אותי במקום לנחש.
שלב 2, מסך אחד: עצב רק את המסך הראשון, עד קו הגלילה.
הצג אותו, וגם איך הוא נראה ברוחב של טלפון. קבל אישור,
ורק אחר כך תמשיך לשאר העמודים.
שלב 3, לאוויר: אחרי שהעלית, פתח את הכתובת בעצמך וכתוב לי
מה ראית ומה נשבר. "סיימתי" בלי כתובת שנטענה זה לא סיום.השלב שאנשים מדלגים עליו הוא הראשון, והוא היחיד שקובע אם שני האחרים עובדים.
