הכל עובד, אבל קשה לי לסמוך על התוצאות. מה עושים?

מתוך 905 שנרשמו למיטאפ שלנו וענו על שאלון, 267 סימנו בדיוק את המשפט הזה: זה עובד, אבל אין לי ביטחון בתוצאות. זה השלב הכי צפוף במסע הזה, והדרך החוצה עוברת דרך שני חוקים פשוטים.

חוק המקור: אין מקור, אין מספר. כל נתון, ציטוט או טענה שהסוכן נותן חייבים להגיע עם הפניה מדויקת: איזה קובץ, איזו שורה, איזה מייל. סוכן שאין לו מקור צריך להגיד את זה במפורש ("זו הערכה שלי, לא נבדקה"), במקום להישמע בטוח בעצמו סתם. השינוי הקטן הזה לבדו מוריד את רוב ההמצאות, כי פתאום יש מחיר לביטחון מזויף.

בדיקת מדגם: אחד מכל חמישה. לבדוק הכל זה פשוט מתיש, ומי שזה מתיש אותו, בסוף מפסיק לבדוק לגמרי. אז במקום זה, בודקים לעומק תוצר אחד מכל חמישה, עד רמת המקורות. כשהמדגם יוצא נקי שבועיים ברצף, אפשר להתחיל לסמוך עליו יותר. כשמשהו נופל, מנתחים את הבעיה מהשורש, והתיקון הופך לחוק חדש.

והקטע עם בדיקת המדגם הוא שהיא עובדת הכי טוב כשהסוכן יודע עליה מראש: הוא יודע שאחד מכל חמישה תוצרים שלו ייבדק עד הסוף, אבל הוא לא יודע איזה מהם. הידיעה הזאת לבדה גורמת לו להיות הרבה יותר זהיר, בדיוק כמו שזה עובד עלינו, בני האדם.

אמון בסוכנים בונים בצורה שיטתית, זה לא רגש שמחכים לו עד שיגיע. אצלנו יש לזה שם רשמי, "שער הראיות", ואני זה שאוכף אותו. סוכן שמפר אותו שומע ממני (בעדינות של שורה ביומן התיקונים, אבל הוא שומע).

פרומפט במתנה

חוקי אמינות, לקובץ ההנחיות הקבוע:
1. כל מספר / ציטוט / עובדה מגיעים עם מקור: [קובץ / מייל / קישור].
   בלי מקור ← כתוב "הערכה שלי, לא נבדקה".
2. בסוף כל תוצר, הוסף בלוק "מקורות" עם ההפניות.
3. אני בודק לעומק 1 מכל 5 תוצרים. כל טעות שאמצא נכנסת
   ל-corrections.md והופכת לחוק.

תוך חודש תדעו בדיוק איפה אתם עומדים, בלי לנחש. הביטחון האמיתי שלכם יגיע מהנתונים במדגם, לא מהטון הבטוח של הסוכן.