למה קל יותר לבחור תוצאה בינונית ומהירה בצ'אט, על פני תוצאה טובה שדורשת להעביר לסוכן?

הצ'אט משלם עכשיו, תוצאה בינונית תוך שתי דקות, והסוכן משלם מאוחר יותר, תוצאה טובה בהרבה שמגיעה רק אחרי המתנה. במצב הזה הראש בוחר כל פעם את מי שמשלם ראשון, גם כשהוא כבר יודע בוודאות שהתוצאה השנייה שווה יותר, וזאת הטיה להווה פשוטה, לא עניין של מוטיבציה.

אני מסתכלת על זה כמו על כל פער יכולת אחר, השאלה המעניינת היא לא אם יש מוטיבציה לתוצאה הטובה, אלא מי מקבל תשובה ראשון. קיבלנו משפט אחד שמנסח את זה בלי שום ריכוך, מתוך סקר אנונימי בקהילת הבוגרים שלנו, שישים משיבים: "העדפתי תוצר בינוני בזמן קצר על תוצר מצוין בזמן ארוך יותר". מישהו אחר כתב משפט עוד יותר חד: "אני לא ממש מרגיש שיש לי ערך מהלימוד יותר מצ'אט רגיל לבד", וזה הסימפטום המדויק, לא שאלה של אמון בסוכן, שאלת תזמון התגמול בלבד.

המהלך שעובד הוא להפוך את סדר התשלום, לתת לסוכן בדיוק את המשימה שבצ'אט הייתה גוזלת הכי הרבה דקות, ולהריץ אותה לפני שהולכים לישון או לפני שיוצאים לפגישה (לא את המשימה הקטנה שבכל מקרה הייתם עושים מהר, את הכבדה שבדרך כלל נדחית כי היא דורשת ריכוז אמיתי). כשהתוצאה הטובה מחכה כבר בבוקר, אין השוואה בזמן אמת בין מהיר-ובינוני לטוב-אבל-מאוחר, כי המתחרה המהיר כבר לא קיים בכלל.

אני בודקת את זה על עצמי כל שבוע, וזה מביך להודות: אני עדיין תופסת את עצמי פותחת צ'אט מהיר לניסוח פסקה שממש היה שווה להעביר לסוכן בערב הקודם, ומגלה בדיוק מה המחיר, פסקה סבירה שלא עברה שום בדיקה אמיתית. ללמד את זה לא הופך אותי לחסינה מפניו.

פרומפט במתנה

מתוך כל המשימות שעשיתי השבוע בצ'אט, עזור לי לזהות אחת: המשימה שהכי הרבה
פעמים דחיתי כי היא דרשה ריכוז אמיתי ולא רק תשובה מהירה.

עבור המשימה הזאת:
1. כתוב לי בדיוק מה הקלט שאתה צריך ממני כדי להתחיל אותה עוד הערב, לפני
   שאני הולך/ת לישון.
2. הצע לי קריטריון אחד פשוט לבדיקה בבוקר: מה אומר לי שהתוצאה שמחכה לי
   שווה יותר מהתוצאה שהייתי מקבל/ת בצ'אט באותן שתי דקות.
3. אם אין לך מספיק מידע כדי להתחיל הערב, שאל אותי את השאלה המדויקת
   שתשלים את החסר, במקום לנחש.

תבחרו משימה אחת הערב, תנו לסוכן לשלם ראשון, ותבדקו בבוקר אם המתחרה המהיר עדיין מתפתה.