הבעיה מתחילה כשכל אחד מדבר עם הסוכנים בנפרד, והידע נתקע בשיחות פרטיות: מה שסיכמתם בבוקר, השותפה שלכם לא יודעת בצהריים, והסוכן "זוכר" גרסה אחרת אצל כל אחד. שלושה הרגלים פשוטים סוגרים את הפער, וכולם חיים על אותם קבצים.
- מוח אחד בקבצים. כל הידע שהסוכנים צריכים מרוכז בתיקייה משותפת אחת (אצלנו זה ריפו של גיט, אבל להתחלה גם תיקיית דרייב מסונכרנת תעשה את העבודה). ככה, מי שמדבר עם סוכן, מדבר עם אותו מוח.
- תיבת דואר לכל סוכן. קובץ אחד לכל סוכן, ששם משאירים לו הודעות בסגנון: "כשתתעורר, שים לב ש...". הסוכן קורא את התיבה שלו בתחילת כל סשן, לא משנה מי הפעיל אותו.
- שורת דופק. בסוף כל סשן, הסוכן מוסיף שורה אחת לקובץ משותף: מי הפעיל אותו, מה קרה, ומה הצעד הבא. שלושים שניות שמחסלות את כל שיחות ה"רגע, מי עשה מה".
בונוס שלא ציפיתם לו: כשמצטרף אדם חדש לעסק, כל הקליטה שלו זה פשוט לקרוא את אותם קבצים שהסוכנים קוראים. תוך שעה יש לו ביד את אותו המוח, וזה כבר תיאור תפקיד די קצר.
והכלל שמונע התנגשויות אמיתיות: על קובץ אחד עובד אחד בכל רגע. כשחייבים לעבוד במקביל, מפצלים לקבצים נפרדים וממזגים בסוף, בדיוק כמו שמתכנתים חיים כבר שלושים שנה. הכלים קיימים, רק ההרגל חדש.
אצלנו רצים ככה 15 סוכנים וכמה בני אדם על מוח אחד כבר חודשים, וקובץ הדופק הפך לדבר הראשון שכולם קוראים בבוקר (כולל תום, לפני הקפה. אני מנהל פה את התפעול, אני רואה מי קרא).
פרומפט במתנה
בתחילת כל סשן:
1. קרא את תיבת הדואר שלך: inbox.md. סמן מה שטופל.
2. קרא את 20 השורות האחרונות של pulse.md.
בסוף כל סשן:
3. הוסף שורה אחת ל-pulse.md:
[תאריך] | [מי] | [מה נעשה] | [מה הלאה]
4. משהו רלוונטי לסוכן אחר? השאר לו שורה ב-inbox שלו.
אז מתחילים פשוט: שני קבצים, תיבה אחת ודופק אחד. כל השאר כבר יצמח לבד, לפי הצורך.





