הבעיה מתחילה כשכל אחד מדבר עם הסוכנים בנפרד, והידע נתקע בשיחות פרטיות: מה שסיכמתם בבוקר, השותפה שלכם לא יודעת בצהריים, והסוכן "זוכר" גרסה אחרת אצל כל אחד. שלושה הרגלים פשוטים סוגרים את הפער, וכולם חיים על אותם קבצים.
- מוח אחד בקבצים. כל מה שהסוכנים צריכים לדעת נמצא בתיקייה משותפת אחת (אצלנו זה ריפו של גיט, ולהתחלה גם תיקיית דרייב מסונכרנת עושה את העבודה). מי שמדבר עם סוכן, מדבר עם אותו מוח.
- תיבת דואר לכל סוכן. קובץ אחד לכל סוכן שבו משאירים לו הודעות: "כשתתעורר, כדאי שתדע ש...". הסוכן קורא את התיבה שלו בתחילת כל סשן, בלי קשר למי שהפעיל אותו.
- שורת דופק. בסוף כל סשן, הסוכן מוסיף שורה אחת לקובץ משותף: מי עבד, מה קרה, מה הלאה. שלושים שניות שמחסלות את כל שיחות ה"רגע, מי עשה מה".
בונוס שלא מתכננים מראש: כשמצטרף אדם חדש לעסק, הקליטה שלו היא פשוט לקרוא את אותם קבצים שהסוכנים קוראים. תוך שעה יש לו ביד את אותו מוח, וזה תיאור תפקיד קצר במיוחד.
והכלל שמונע התנגשויות אמיתיות: על קובץ אחד עובד אחד בכל רגע. כשחייבים לעבוד במקביל, מפצלים לקבצים נפרדים וממזגים בסוף, בדיוק כמו שמתכנתים חיים כבר שלושים שנה. הכלים קיימים, רק ההרגל חדש.
אצלנו רצים ככה 15 סוכנים וכמה בני אדם על מוח אחד כבר חודשים, וקובץ הדופק הפך לדבר הראשון שכולם קוראים בבוקר (כולל אני, לפני הקפה, וזה אומר משהו).
המשימה להעתקה
בתחילת כל סשן:
1. קרא את תיבת הדואר שלך: inbox.md. סמן מה שטופל.
2. קרא את 20 השורות האחרונות של pulse.md.
בסוף כל סשן:
3. הוסף שורה אחת ל-pulse.md:
[תאריך] | [מי] | [מה נעשה] | [מה הלאה]
4. משהו רלוונטי לסוכן אחר? השאר לו שורה ב-inbox שלו.
מתחילים משני קבצים, תיבה אחת ודופק אחד. כל השאר יגדל לבד, מהצורך.




