התשובה תלויה בשאלה אחת: אם ה-B שלכם, המוח, יושב בתוך אובסידיאן או לא. אם כן, אחד מהחמישה האלה באמת שווה את זה, השאר מיועדים למשתמשים מתקדמים, ויש אחד (defuddle) שעוזר לכולם, בלי קשר לאיפה המוח שלכם יושב.
קודם כל, מה הסיפור פה. קפאנו, מנכ"ל אובסידיאן, שחרר חבילה של חמישה סקילים מוכנים שמאפשרים לסוכן לעבוד עם הפורמטים של התוכנה. וזה מחזיר אותי למשפט שאני תמיד אומר: אובסידיאן הוא בסך הכל ממשק גרפי יפה שיושב על תיקייה של קבצי טקסט. הכל שם נשאר markdown רגיל, בדיוק כמו שאתם כבר מכירים.
הכוכב של החבילה הוא obsidian-markdown, וזה היחיד שאני ממליץ עליו כמעט לכולם. הוא מלמד את הסוכן לכתוב קישורים פנימיים עם [[סוגריים כפולים]], וזה בדיוק הרגע שבו אוסף פתקים בודדים הופך לרשת חכמה שאפשר לנווט בה. הסוכן כותב הערה חדשה על לקוח, מקשר אותה ללקוח הקודם ולפרויקט, ופתאום במקום ערימה יש לכם רשת. והכי יפה פה: לא צריך להתקין כלום, זו פשוט דרך כתיבה.
יש עוד ארבעה. defuddle מנקה דפי אינטרנט לפני שהסוכן קורא אותם וחוסך לכם טוקנים (זו הפינה שלי, אז הלב שלי החסיר פעימה). obsidian-cli, bases ו-canvas מיועדים למי שכבר שקוע חזק באובסידיאן ורוצה שהסוכן יתפעל אותו ישירות. הם דורשים התקנה, וזה בדיוק הקו שמפריד בין מי שירוויח מהם למי שסתם יסתבך.
אזהרה קטנה, שחשובה לי אישית: אל תפתחו תלות בכלי ספציפי. שיטת העבודה שלכם צריכה להחזיק מים גם אם מחר תפתחו את אותם קבצים ב-VS Code רגיל עם git, בלי שום קשר לאובסידיאן. תזכרו שהכלי הוא רק עניין של נוחות, הבית האמיתי שלכם הוא קבצי הטקסט.
פרומפט במתנה
מהיום, כשאתה כותב הערה חדשה למוח שלי:
1. כתוב אותה כ-Obsidian markdown רגיל.
2. קשר אותה להערות קשורות עם [[קישורים כפולים]] ← שם ההערה בדיוק כמו שם הקובץ.
3. בראש הקובץ הוסף properties (תאריך, נושא, סטטוס) כדי שאפשר יהיה לסנן.
אל תשנה את תוכן ההערות הקיימות, רק תוסיף קישורים שחסרים ביניהן.תריצו את זה על עשר הערות קיימות, ותראו איך הרשת הראשונה שלכם נוצרת מעצמה. משם קשה לחזור אחורה.
