עצמאות של סוכן היא רמזור, ולא מתג. הטעות הנפוצה היא לבחור בין הכל לכלום: או שהסוכן שואל אישור על כל פסיק, או שיום אחד מגלים שהוא שלח משהו שאתם לא הייתם שולחים. אצלנו כל סוכן עובד לפי שלוש רמות, כתובות בקובץ שלו:
- ירוק: עושה ומדווח. פעולות הפיכות ופנימיות: לסדר קבצים, לנסח טיוטות, לתייג, לתעד.
- צהוב: מכין ומחכה. כל דבר שיוצא החוצה: מייל, פוסט, הצעת מחיר. הסוכן מסיים את העבודה עד הסוף, ואני רק מקיש אישור.
- אדום: רק אני. כסף, מחירים, לקוחות, משפטי. הסוכן מכין חומר רקע מצוין, ואת הפעולה עושה בן אדם.
ושווה לדעת מראש: הרמות זזות גם אחורה. פעולה ירוקה שייצרה תקלה חוזרת לצהוב בלי דרמה ובלי אשמה, עד שהיומן מראה שהשורש טופל. רמזור שזז רק לכיוון אחד הופך מהר מאוד להבטחה ריקה.
החלק שהופך את זה למערכת שגדלה הוא יומן ההחלטות. כשסוכן פועל בירוק, הוא רושם שורה: מה החליט, למה, ואיזו אלטרנטיבה דחה. אני עובר על היומן כשנוח לי, ואחרי חודש של שורות טובות, דברים עוברים מצהוב לירוק. העצמאות גדלה עם ראיות (אצלנו סוכן אחד כבר הרוויח ככה את הזכות לפרסם בערוצים של עצמו, אחרי חודשים של יומנים נקיים).
המשימה להעתקה
הוסף לקובץ ההנחיות של הסוכן:
רמות פעולה:
ירוק (עשה + דווח): [פעולות הפיכות ופנימיות בלבד]
צהוב (הכן עד הסוף + חכה לאישור): כל מה שיוצא החוצה
אדום (אסור, גם אם ביקשו יפה): כסף, מחירים, התחייבויות
על כל פעולה ירוקה, שורה ביומן decisions.md:
[תאריך] | מה החלטתי | למה | מה דחיתי
בקשה מעורפלת? ברירת המחדל היא צהוב.תתחילו קמצנים בירוק. להרחיב אמון זה קל ונעים, לתקן תוצאה של אמון מוקדם מדי זה סיפור אחר לגמרי.
