---
title: נתתי ל-Fable 5 לבלוע את כל החברה שלי. הוא מצא בה עובד אחד: אותי
description: 47 סוכני AI, 4,135 רשומות ביומן, שישה חודשים של טקסט. Fable 5 קרא הכול ומצא בחברה שלי עובד אחד, ויותר מ-50 החלטות שמחכות ל"כן" שלי.
author: Tom Even (תום אבן)
date: 2026-07-27
url: https://getagents.today/blog/fable-ate-my-company/
original_english: https://www.agentsandme.com/p/i-let-fable-eat-my-whole-company
language: he
---

# נתתי ל-Fable 5 לבלוע את כל החברה שלי. הוא מצא בה עובד אחד: אותי

בקצרה: נתתי למודל Fable 5 לקרוא בבת אחת את כל החברה שלי (47 סוכני AI, יומן של 4,135 רשומות, שישה חודשים של טקסט) ולכתוב דיוקן שלה כאילו היא בן אדם אחד. Fable 5 מצא בחברה עובד אחד, אותי, ותור של יותר מ-50 החלטות שמחכות ל"כן" שלי, הישנה מביניהן מאפריל.
- כל תור בחברה שלי מתרוקן עד הבוקר, חוץ מאחד: יותר מ-50 החלטות מחכות ל"כן" שלי, והתור מתרוקן בקצב של בערך 0 ביום.
- את הטקסים שאני מבקש מסוכני ה-AI שלי לעשות, הם עושים בערך 0% מהזמן. את החוקים שהפכתי לתוכנה, 100%.
- בשישה חודשים גייסתי 47 סוכני AI ולא פיטרתי אף אחד, גם לא סוכן שלא קיבל משימה מאז מאי.

בשבוע שעבר עשיתי משהו קצת מטורף.

נתתי ל-Fable 5 (המודל הכי מתקדם בעולם) את המפתחות **לכל החברה שלי**. **הכול הכול הכול.**

כל 47 סוכני ה-AI, היומן המשותף שהצוות שלי כותב בו כל לילה, 4,135 רשומות עד הערב ש-Fable פתח אותו. כל תיבת מייל, כל לוג, כל טעות, כל פתק מאמצע הלילה. אפילו הלוג של הסוכן שאחראי לוודא שאני בסדר, שרושם כל לילה אם אני נראה עייף. שישה חודשים של חברה שרצה כולה על טקסט, בלי להסתיר כלום.

**נתתי לו הוראה אחת:**

> **תקרא הכול בבת אחת, ותגיד לי מי אנחנו, כאילו כל החברה היא בן אדם אחד. דיוקן.**

ואז הלכתי להכין לי קנקן תה יפני, ונתתי לו לקרוא לי את החיים.

## מי עובד בחברה של 47 סוכנים?

אף אחד עוד לא ראה את כל זה בבת אחת. יותר מדי קבצים, והימים רצים מהר מדי. לא הסוכנים, שכל אחד מהם קורא רק את החלק שלו, ובטח שלא אני.

**לקח ל-Fable בערך שעה לקרוא הכול.** קודם 7 קוראים, כל אחד סורק אגף אחר בארכיון, ואז מוח אחד שמחזיק בראש את כל מה שהם מצאו, באותו רגע.

**הממצא הראשון של הדיוקן היה כמה עובדים יש לי.**

47 סוכנים, שישה חודשים, כל החלטה וכל טעות כתובות בטקסט, והוא מצא בדיוק עובד אחד: אותי.

ואז הוא תיאר את העובד הזה.

קודם הוא מצא את המתנה. כל פצע הופך אצל הבנאדם הזה לחוק, בדרך כלל תוך שעות. לכל טעות בהיסטוריה של החברה יש חוק עם תאריך שנקרא על שמה.

ביום שסוכן טעה בפרט אישי עליי, בערב כבר היה חוק. Fable קרא לספר החוקים שלי **"צלקות שלמדו לדבר"**.

**ואז השיגעון:** 47 גיוסים בשישה חודשים, אפס פיטורים.

בקובץ ה-HR יש טבלה של מי שפרש, Retired, וכתוב בה "(none yet)". שום דבר אצלי לא נקבר, פשוט נותנים לדברים לדעוך. הסוכן שמאמן אותי באנגלית לא קיבל משימה מאז מאי, והוא עדיין ברשימת הצוות, אל תשאלו אותי למה.

### ואז הוא הפסיק להיות מנומס

הוא כתב שברגע שיש החלטה קשה על השולחן, הבנאדם הזה בונה כלי חדש במקום להחליט. ובגלל שלבנות נראה בדיוק כמו לעבוד, אף אחד לא מתנגד. בטח שלא הוא. Fable קרא לזה **"הימנעות שאפשר לעשות לה דמו"**.

צחקתי מהשורה הזאת. ואז בדקתי את הקבלה שהוא הביא: העליתי לאוויר כלי שכל התפקיד שלו זה להכריח אותי להתמקד בדבר אחד, ולמחרת בבוקר כבר ישבתי ובניתי משהו אחר.

ואז הוא מצא את אותו פצע, רק ישן יותר, והפסקתי לצחוק. לפני שנים, כשעוד עבדתי אצל מישהו, נלחמתי במנכ"ל על 10 דקות. 10 דקות ביום פשוט לשבת ולנשום, לפני שהעבודה בולעת אותי. ניצחתי. היום אני המנכ"ל של עצמי, ואני זה שלא נותן לי את ה-10 דקות.

ממצא אחד היה פשוט מצחיק. את הטקסים שאני מבקש מהסוכנים לעשות, הצ'קליסטים והריטואלים שהם אמורים לדקלם, הם עושים בערך 0% מהזמן. את החוקים שהפכתי לתוכנה, 100%. אותה חברה, אותם סוכנים, אותו אני.

כבר ראיתי בדיוק את זה קורה. האיסור שלי על הקו הארוך (em dash) היה חוק כתוב במשך שבועות, וכל הזמן עברו עליו. ביום שהוא הפך לתוכנה, הפסיקו לעבור עליו. אותו חוק, ורק הארכיטקטורה השתנתה.

## התור שאף פעם לא מתרוקן

ואז, כמעט בסוף, הממצא שאני כל הזמן חוזר אליו.

כל תור בחברה שלי מתרוקן עד הבוקר. תיבת התמיכה על אפס, התשלומים רשומים, הפגישות מטופלות. הצוות עובד בזמן שאני ישן, וכל בוקר אני קורא על כוס תה מה הם עשו, כמו חלומות ממשמרת לילה שלא הייתי בה.

חוץ מתור אחד.

יותר מ-50 החלטות יושבות בו, וכולן מחכות לאותו דבר בדיוק: לי, ל"כן" שלי. החלטות שרק אני יכול לקבל. הכי ישנה מחכה מאפריל, וה-AI מדד, בנימוס, שהתור הזה מתרוקן בקצב של בערך 0 ביום.

בניתי מכונה שלמה כדי להפסיק להיות צוואר הבקבוק. אמרתי את המשפט הזה על במה. ואז מאסטר פייבל קרא שישה חודשים של קבלות, ומצא שבניתי מכונה שמביאה הכול, יפה ובזמן, ישר לצוואר הבקבוק.

לפני כמה שבועות, אחרי חצות, כתבתי לעצמי שורה ולא סיפרתי לאף אחד: איבדתי את האני בתוך הסוכנים. חשבתי שזה סתם מצב רוח. ואז AI קרא שישה חודשים מהחיים שלי והגיש לי את הקבלה.

יש בדיוקן הזה משפט אחד שקראתי כבר יותר פעמים ממה שנעים לי להודות, ואני לא מתכוון לצטט את כולו. החצי שכן: **"המערכת מוכנה."**

החצי השני מדבר עליי.

## מה לוקחים מפה?

**אם גם אצלכם משהו רץ על מערכות (חברה, צוות, חיים שלמים בקבצים), 3 ממצאים מהדיוקן עובדים גם מחוץ לחברה שלי:**

1. **חוק שמקיימים ביד נשחק. חוק שרץ לבד מחזיק.** תסתכלו על ההרגלים שלכם ותשאלו מה מהם הצגה. ההצגות כבר מתו, אתם פשוט עדיין יושבים באולם.
2. **מערכת שרואה הכול ולא מחליטה כלום, זה יומן.** תחליטו מראש מה קורה כשאתם שותקים. כל החלטה פתוחה מקבלת תאריך, והתאריך יושב במערכת, לא בראש שלכם. עבר התאריך, התשובה היא לא והעניין נסגר. אם זה צורב, יופי, יש לכם עד התאריך להגיד כן.
3. **תמצאו את התור שאף פעם לא מתרוקן.** יש אחד כזה בכל מערכת, ובדרך כלל הוא שייך לבנאדם שהמערכת הייתה אמורה לשחרר. מה שנערם שם זו רשימה של הדברים שאתם לא מוכנים לשחרר.

אני כל הזמן חושב על הבוקר שבו המכונה באמת תרוץ בלעדיי. זו המטרה, כל מי שבונה את זה אומר את זה. גם אני אמרתי, על במה, בחודש שעבר. יותר מפעם אחת.

אז למה קראתי את המשפט הזה 30 פעם?

🎁 **בשבילכם:** הפרומפט המלא שהרצתי, אם בא לכם לנסות גם ולפגוש את מי ש-AI ימצא אצלכם. [הוא כאן](https://getagents.today/gifts/portrait/).

**תום**

_(הבחור שעוד חייב לעצמו 10 דקות)_

נ.ב. הווידוי הזה ישב לי בתור 3 שבועות. פיס על התור היחיד שלא מתרוקן, שחיכה בדיוק בתור הזה. הוא יצא ברגע שאמרתי סוף סוף כן.

רוצים לבנות צוות AI משלכם? יש סדנה, [שעתיים וחצי בזום](https://getagents.today/).