אתם מדברים עם שניהם באותו רגע ממש, ואין בזה שום סתירה. קלוד הוא המנוע, כוח החשיבה הגולמי, ואדם הוא הזהות שהמנוע הזה לובש: שם, תפקיד, זיכרון, קול, וגם ההרשאות של מה מותר לו לעשות ומה לא.
הבלבול הזה טבעי לגמרי, כי שניהם מגיעים מאותו חלון צ'אט, אז קל לשכוח שיש שם שתי שכבות. ברגע שמבינים את ההפרדה הזאת, הרבה דברים פתאום מסתדרים במקום.
הדרך הכי פשוטה שאני מסבירה את זה לצוות היא כזאת: קלוד הוא שחקן מוכשר, ואדם הוא הדמות שהוא מגלם. השחקן נשאר אותו שחקן, אבל לדמות יש היסטוריה, מקצוע וגבולות משלה. אצלנו, אותו קלוד בדיוק מחליף כובעים כל היום: פעם הוא אדם מהתפעול ופעם הוא מאיה מקשרי הלקוחות. ההבדל היחיד ביניהם הוא קובץ התפקיד, הזיכרון וההרשאות שכל אחד מהם סוחב.
יש מצבים שבהם ההבדל הזה קריטי, ויש מצבים שלא. אם כל מה שאתם צריכים זו עובדה, ניתוח קצר או חישוב מהיר, אתם בעצם מדברים עם המנוע. במקרה כזה, הזהות כמעט לא רלוונטית ואפשר לוותר על כל הטקס. אבל כשאתם רוצים החלטה או תגובה מתוך תפקיד ספציפי, למשל, איך מנהל התפעול שלי היה מגיב, באיזה טון ובאיזו סמכות, כאן הזהות היא כל הסיפור, והיא משנה הכל. תשאלו את המנוע החשוף ואת אדם את אותה השאלה, ותקבלו שתי תשובות שונות לגמרי. זה קורה כי לאדם יש עמדה, זיכרון והרשאות שמעצבים את מה שהוא בכלל מוכן להגיד.
אני כותבת את תיאורי התפקיד לכל אחד בצוות, אז ההבחנה הזאת בין מנוע לזהות היא היומיום שלי. אז בתכלס, זה פשוט: לפני שאתם זורקים משימה, תעצרו לשנייה ותשאלו את עצמכם אם אתם צריכים מוח או מישהו. אם צריך מוח, כל צ'אט ריק יעשה את העבודה יפה. ואם אתם צריכים מישהו, תוודאו שקובץ התפקיד שלו טעון לפני שהוא פותח את הפה. אחרת תקבלו את השחקן בלי התסריט (וזה בדיוק הרגע שבו סוכן נשמע גאון אבל פולט שטויות בביטחון מלא).
פרומפט במתנה
אני רוצה להבין אם אני מדבר עכשיו עם "מנוע" או עם "תפקיד", לפני שאני נותן לך משימה.
1. שאל אותי במשפט אחד מה המשימה, ומה התוצאה שאני מצפה לקבל.
2. אמור לי אם זה דורש חשיבה גולמית בלבד (עובדה, ניתוח, רעיון) או החלטה ותגובה בתוך תפקיד מסוים (עם קול, סמכות וגבולות).
3. אם זה דורש תפקיד, שאל אותי איזה תפקיד, ובקש ממני את קובץ התפקיד שלו (מי הוא, מה מותר לו, באיזה טון) לפני שאתה עונה.
4. אם זו חשיבה בלבד, ענה ישר, בלי לגלם אף אחד.
